איך יוצאים מהבושה

[ש_מים_וארץ*]

@}

[ג'ינ_ג'ית*]

_חשבתי שאת הרבה יותר צעירה.... מה את אומרת, את בכלל לא נראת בגיל כזה...
בקיצור, מצאתי משהו חיובי בלהוציא החוצה
מקבלים מתנה נפלאה - פרופורציה._

איזה יופי! בכלל, הקלישאה שהפחד מהדבר עצמו יותר מאיים מהדבר עצמו היא נכונה. וגם נראה לי שכמו בכל דבר שצריך להשתחרר ממנו - ככל שתדברי על זה יותר ככה זה יהיה לך טבעי יותר. אולי תחליטי לך מעין החלטה בינך לבין עצמך שפעם בשבוע את מספרת למישהו (פעם ביום? פעם בשבועים?) לאו דווקא להתחיל ממי שהכי מביך לך איתו אלא לכי תדעי, למכרה חדשה, למישהו שהזכיר לך אנקדוטה בנוגע לאחותך וכו' מה שנקרא יציאה הדרגתית מאזור הנוחות שלך.

[רוני_בלוני*]

ככל שתדברי על זה יותר ככה זה יהיה לך טבעי יותר

[אין_כמו_משפחה*]

יציאה הדרגתית מאזור הנוחות שלך. וואללה. אוהבת את ההגדרה.

תודה על החיבוקים הפרח והתמיכה...

[סתם_אחת*]

רק רציתי לכתוב שאני מאוד מזדהה, להבדיל ממך אין לי משפחה 'חריגה' אבל תמיד, מאז ומעולם התביישתי בהורים שלי, בושה עמוקה ותחושת הסכנה כשהם באזור מאד מוכרת לי.זו התחושה שעיצבה את חיי.
אני גם חיה חיים כפולים של בית וחוץ. בכל אופן אני בתקופה מאוד תקועה עכשיו, הבנתי שאני כל הזמן מנסה לתקן אחרים, כל כך מנסה לתקן ולשנות אותם,כל כך משקיעה בזה מאמץ עד שאני הפכתי להיות הם [כלומר מוזנחת, ניראת רע, בלי עבודה ]ואין לי מושג איך לצאת מזה, כל החיים האסטרטגיה שלי היתה רק להיות שונה מהם ולהתרחק [אפילו עד לגור ברחוב ולא איתם] עכשיו אין לי קצה של מושג איך להיות אני ולא להפוך להיות הם...
תודה שלא מחקת את הדף, טוב לקרוא בו

[אין_כמו_משפחה*]

תודה אחת. אני בטוחה שאת לא סתם. מעניין איך השם שבחרת לעצמך מתאים למשפט : עכשיו אין לי קצה של מושג איך להיות אני
מאוד מבינה על מה את כותבת.
גם אני הייתי בתקופה של לשנות אותם, אפילו בלי ששמתי לב.
היום נגמלתי, וטוב שכך, זה לא שווה את המחיר, וזה לא התפקיד שלי. (והאמת, זה גם ממש לא עוזר...)

קצת עדכונים : מסתבר שהנושא הזה ילווה אותי כל חיי. אם אבחר בזה או לא.
הבנתי, (גם בזכות הדף הזה), שאחותי זו לא הבעיה. הבעיה היא הספירלה, שמתחילה באחותי, ממשיכה עם ההורים שלי, נמשכת לקהילה , לחברים, למשפחה המורחבת, לחיים, ונגמרת באיך החיים שלי נראו עד היום?, ואיזה מחיר שילמתי על הכל.
והשאלה שאני מתמודדת איתה היום היא: איך למרות המחיר ששילמתי בילדות, בגיל ההתבגרות שלא היה לי, בהורות המוקדמת שלי - איך היום אני יכולה לשים הכל מאחור ולחיות חיים מלאים, בלי ליפול אחורה כל פעם שהנושאים הללו עולים?

[אין_כמו_משפחה*]

אני מקפיצה את הדף כי יש התפתחויות , וחשוב לי לא להיות לבד עכשיו.
הדף הזה עזר לי מאוד בעבר, ומי יודע? אולי הוא ישאר איתי כל החיים.

השנה אני אמורה לעבוד עם ילדים אוטיסטים.
אמורה להיות לי הדרכה - ואפילו יותר מאחת, ובכל זאת מרגישה מאוד בודדה.
בהדרכה, אני אמורה להביא את המקרים שאני עובדת בהם, ולא את עצמי (אולי את עצמי בשוליים אבל לא במרכז)
ואני לא בטוחה שאני יכולה לנטרל את עצמי בנושא הזה. כרגע.
אז אולי כאן יהיה המקום שלי, להביא באמת את עצמי עם הפגישה המחודשת הזאת, פתאום באמצע החיים. פגישה בחזרה עם הילדות האוטסטית .

היום היה היום הראשון והרגשתי כבד ובעיקר בודד והתוצאות - כאבי ראש.
הבעיה העיקרית שלי : אני יכולה לבטא את עצמי באופן שכלי - לתאר ולספר מה אני חושבת אבל אני לא מסוגלת לבטא את הרגש, את הכאב, את המועקה - היא נשארת אצלי חסומה. לא מצליחה להוציא החוצה, ואין לי למי.

אולי זאת היתה טעות לחזור לשם?
אולי זה מיותר?
אולי זה אסור?

הנה , סוף-סוף קצת יותר טוב עם הכאב ראש...

[אין_כמו_משפחה*]

אחותי האספרגרית מתקשרת אלי.
היא : "שמעתי שאת עובדת עם pdd , איך הpdd שלהם בא לידי ביטוי, מה המאפיינים שלהם? "
אני קצת נבוכה : לא יודעת בדיוק, רק התחלתי"
היא : "הם חוזרים על עצמם ? " הם אומרים כל הזמן את אותם דברים ?"

בקיצור, הרגשתי יעני אני מדברת עם דוקטור לפסיכיאטריה...

הייתי רוצה לעבוד עם היתרונות שיש לי אולי מהניסיון שלי, אבל בלי לערב את עצמי יותר מדי רגשית - לדעת לקחת מרחק מהחיים שלי -
התהייה המרכזית שלי כרגע : האם זה אפשרי ?

אם יש למישהו ניסיון בנושא, יהיה נחמד לשמוע.

[אהבת_עולם*]

הגעתי לדף הזה עכשיו במקרה.

מציעה לשנות את שם הדף לשם יותר ברור.
למשל מתביישת באחותי
או מתביישת באחותי האוטיסטית.

(כי נושא של בושה זה נושא מאוד כללי, וממש לא ברור משם הדף מה קורה בדף).

אין כמו משפחה, האם את עדיין כאן?
מה דעתך?

[אין_כמו_משפחה*]

מעדיפה להשאיר את השם כמו שהוא.

[ניקי_ניים*]

אין כמו - אני מאד מעריכה אותך על ההתמודדות, הדרך והשיתוף.

רציתי לשאול אותך:

איזו מתנה או מתנות היא מביאה איתה?

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רציתי להגיד שהדף הזה מאוד מדוייק לי כרגע לתהליכים והבנות שאני עוברת בתקופה הזאת, אז אני מאוד שמחה שהוא נפתח וקיים, תודה!
@}