אמא לביאה בלוג

[פלוני_אלמונית*]

איזה כיף שחזרת לכתוב!!!!!!!!!!!!!
יש!!!!!!!!!!!!

למה לחכות שנתיים לחופשה דימיונית?

[לוטם_מרווני*]

קוראת@}

[אינדי_אנית*]

טוב בקטע האחרון מ2006 כתבת שהם ישנים בשבע שמונה בערב אז הייתי חייבת לדעת אולי יש לך איזה נוסחה:-)
הרסת אותי מצחוק...

[אמא_לביאה*]

למה לחכות שנתיים לחופשה דימיונית?
כדי שהיונק הגדול שלי כבר לא יינק - גם לא בדמיון שלי
וכדי שהיונק הקטן שלי יוכל לינוק רק בדמיון שלי לפחות למשך שעה.....

יוווווו תשמעו את המרגיעון שלי:
כאשר נפסיק לחפש אחר החופש מעתה ועד עולם - נוכל לבחור בחירות - כאן ועכשיו.

מכיוון שאני לא בעניין של עוד הריון עכשיו, אני מנהלת מעקב הפרשות.
זה קצת בעייתי בגלל ההנקה.
אני מזהה את הביוץ - החל מהחודש הקודם.
בבירור.
כן, הקטן בן 8 חודשים - פעמיים בזמן הזה נכנסתי שוב להריון.
הפעם לא עוד.
איך בא לי כבר דימום - וסת - מחזור -
כל כך הרבהשנים אני בלי, וכל כך מתגעגעת.
אני מאלו שתמיד אהבו את הדימום שלהן, הוא תמיד נתן לי תחושה של נקיון, התחדשות ונשיות.
עכשיו כשאני שוב עוקבת אחרי הגוף שלי, זה מייד מחבר אותי בעוצמה למרכז האינטואיציה שלי, ולאישה שבי.
כל כך כיף, כל כך נכון, וגם כל כך מפתיע.
אני שמה לב לרגישות שלי שהולכת ומתעצמת מידי יום ועל הדרך שבה אני מקבלת את ההחלטות הנכונות עבורי - ברגישות ובעדינות, בשקט.
ביומיים שלאחר הביוץ, אני נכנסת לבלבלה.
חווה איזה שינוי קיצוני של התכנסות. רגע אחד בחוץ, רגע שני בפנים ולא מעוניינת שאף אחד ייכנס אלי פנימה.
אולי אפשר שבוע אחד בכל חודש לא לעבוד, לא לצאת בכלל מהבית.
רק להיות עם עצמי ועם המשפחה.
אולי זה גם יתאזן עם הזמן.

[אמא_לביאה*]

מי-אור בת שש וחצי.
אני לא יודעת להיות אמא לבת שש וחצי.
יש ילדות בנות ששוחצי שאני מסתכלת עליהן והן עדיין נראות לי כמו ילדות קטנות של אמא.
אני מתכוונת - מי-אור כבר גדולה.
יש לה העיסוקים שלה, החברות שלה, גינונים של גדולה, רצונות של גדולה, היא לא רוצה לחבק ולהתנשק כל היום. רק כשהיא עייפה בערב.
טוב ולפעמים לרגע במשך היום. אבל זה כבר לא זה - לא כמו שהיא היתה פעם.
נורא מבלבל אותי כל הקטע הזה - ומן הסתם גם אותה.
אני שואלת את עצמי האם זאת היא רוצה להיות גדולה ותופסת את הספייס שלה, או שמא זאת אני שמתקשה לתפוס גם את הספייס שלה יחד עם שלושה אחיה הקטנים יותר.
אולי אני לא עושה מספיק? לא משקיעה מספיק?
הילדים שלי מאוד עצמאיים, מגיל מאוד קטן יחסית למה שאני רואה אצל אחרים.
למשל מקלחת - היא כבר שנתיים מתקלחת לבד.
ובדרך כלל בכיף.
לפעמים מבקשת ואז אנחנו מקלחים אותה.
לעומת זאת היא לא תמרח לעצמה פרוסת לחם לבד - כי בשביל זה יש לה אמא....
רק שאני אדע לגדול איתה.

לכליל היתה היום יומולדת.
בדיוק מה שהיא רצתה היא קיבלה. מסיבה עם ליצנית (בטעם של פעם בלי גימיקים), עוגה ונרות וממתקים ומתנות ושירים ומשחקים -
היא בת 4.
אין מרוצה ממנה בתבל.
ואין מרוצה ממני.

קראתי פעם ראשונה מאז שכתבתי את תחילתו של הבלוג הזה.
רציתי עוד ילד. אני בשוק.
אני ממש הזמנתי עוד ילד.
ולכן יש לי ארבעה.
שכחתי שרציתי עוד ילד - חשבתי שזה בא במקרה.
אני רוצה כבר עוד אחד - אבל לא עכשיו.
עכשיו אני עסוקה.
צריכה זמן לעצמי, צריכה לגדל את הארבעה שלי ולהנות איתם.
עוד כמה שנים תהיה לי תינוקת קטנה. אני יודעת.