צ'או קוקו וצד שני

כמה שהקטנים מפתיעים לטובה - וכמה שאנחנו פולניות עם הפחדים שלנו...
ברוכה הבאה!

כמה שהקטנים מפתיעים לטובה - וכמה שאנחנו פולניות עם הפחדים שלנו...
ברוכה הבאה!

זהו, אנחנו עשרה ימים אחרי...
ב-8 באוגוסט, יומיים אחרי יום הולדת שלוש שלו, עשינו, כמובטח, מסיבונת גמילה משפחתית. כששאלתי אותו לפני איזו עוגה הוא רוצה, הוא ביקש עוגת ברבי ורודה, אבל הלכתי על עוגת מגרש כדורגל גברית. המתנה, שנקנתה בשיתוף עם הבכורה שתרמה מדמי הכיס שלה, היתה סט דמויות מ"צעצוע של סיפור 2", אחד הסרטים האהובים עליו.
בימים שלפני קרה פעם-פעמיים שלאורך כל היום הוא לא ביקש לינוק, וכמעט שכבר חשבתי שזהו, יש גמילה מיוזמתו, אבל לא.
שבוע אחרי, הוא עדיין המשיך לבקש כל יום, אבל הסירובים שלי התקבלו ברוח טובה למדי, ותוך כמה דקות אפשר היה להסיח את דעתו במשהו אחר.
ביום שישי האחרון אבא שלהם לקח אותם לביקור באילת, אצל הדודים. גם שם הוא הסתדר מצוין, בכה טיפונת בלילה הראשון כשהתעורר, וזהו. שמח מאוד לדבר איתי בטלפון. היום הם חוזרים. חטפתי כזאת צביטת געגוע כשיצאו ביום שישי... אבל לא יכולתי להצטרף אליהם, בגלל עומס עבודה היסטרי.
וככה הסתיימו להן שבע שנים שבהן או הנקתי, או הייתי בהריון, או (קצת) גם וגם. הרגשה מוזרה. בעיקר משמחת. מתחילים שלב חדש.

זהו, אנחנו עשרה ימים אחרי...
ב-8 באוגוסט, יומיים אחרי יום הולדת שלוש שלו, עשינו, כמובטח, מסיבונת גמילה משפחתית. כששאלתי אותו לפני איזו עוגה הוא רוצה, הוא ביקש עוגת ברבי ורודה, אבל הלכתי על עוגת מגרש כדורגל גברית. המתנה, שנקנתה בשיתוף עם הבכורה שתרמה מדמי הכיס שלה, היתה סט דמויות מ"צעצוע של סיפור 2", אחד הסרטים האהובים עליו.
בימים שלפני קרה פעם-פעמיים שלאורך כל היום הוא לא ביקש לינוק, וכמעט שכבר חשבתי שזהו, יש גמילה מיוזמתו, אבל לא.
שבוע אחרי, הוא עדיין המשיך לבקש כל יום, אבל הסירובים שלי התקבלו ברוח טובה למדי, ותוך כמה דקות אפשר היה להסיח את דעתו במשהו אחר.
ביום שישי האחרון אבא שלהם לקח אותם לביקור באילת, אצל הדודים. גם שם הוא הסתדר מצוין, בכה טיפונת בלילה הראשון כשהתעורר, וזהו. שמח מאוד לדבר איתי בטלפון. היום הם חוזרים. חטפתי כזאת צביטת געגוע כשיצאו ביום שישי... אבל לא יכולתי להצטרף אליהם, בגלל עומס עבודה היסטרי.
וככה הסתיימו להן שבע שנים שבהן או הנקתי, או הייתי בהריון, או (קצת) גם וגם. הרגשה מוזרה. בעיקר משמחת. מתחילים שלב חדש.

מרגש לשמוע

נראה לי שגם אצלנו זה סופי. נסעתי לבד לארץ למשך 10 ימים. בר ינק בפעם האחרונה ערב הנסיעה, כאילו הרגיש משהו, לאחר זמן רב שלא ינק. מאז שחזרתי הוא כאילו שכח לגמרי מהעניין. מוזר ועצוב קצת. מה שכן, איזה כיף זה ללבוש שמלות!! כבר קניתי לי 3 חדשות (מזל שסוף העונה) ואני חוגגת...

מרגש לשמוע

נראה לי שגם אצלנו זה סופי. נסעתי לבד לארץ למשך 10 ימים. בר ינק בפעם האחרונה ערב הנסיעה, כאילו הרגיש משהו, לאחר זמן רב שלא ינק. מאז שחזרתי הוא כאילו שכח לגמרי מהעניין. מוזר ועצוב קצת. מה שכן, איזה כיף זה ללבוש שמלות!! כבר קניתי לי 3 חדשות (מזל שסוף העונה) ואני חוגגת...

(בלחש: מזל טוב, מסעדה!)
אנחנו בשלבים התחלתיים של גמילה בגיל 3, והדף הזה הוא נכס עבורי. כבר התחלתי לקצר הנקות או לדלג אבל אז היתה תקופה שהוא הרגיש לא טוב, וחזרתי להניק כמה שהוא רוצה. גם פתאום יותר כייף לי להניק... הגמילה שלי ברגרסיה.
איך משאירים ילד בן שלוש 8-10 ימים בלי אמא? מטפלת? סבתא? או שהאבא הוא סופר-מן?

(בלחש: מזל טוב, מסעדה!)
אנחנו בשלבים התחלתיים של גמילה בגיל 3, והדף הזה הוא נכס עבורי. כבר התחלתי לקצר הנקות או לדלג אבל אז היתה תקופה שהוא הרגיש לא טוב, וחזרתי להניק כמה שהוא רוצה. גם פתאום יותר כייף לי להניק... הגמילה שלי ברגרסיה.
איך משאירים ילד בן שלוש 8-10 ימים בלי אמא? מטפלת? סבתא? או שהאבא הוא סופר-מן?

ענת, שילך לכם בקלות ושהגמילה תבוא בשעה טובה!

איך משאירים ילד בן שלוש 8-10 ימים בלי אמא? מטפלת? סבתא? או שהאבא הוא סופר-מן?
אצלי לפחות - ואני מנחשת שגם אצל דיאנה - כל התשובות לא נכונות. נכון שבן הזוג שלי חריג קצת והיכולת האבהית שלו רחבה יותר מן הממוצע - כשהבכורה נולדה, אני חזרתי לעבודה במשרה מלאה כשהיתה בת ארבעה חודשים, והוא נשאר איתה בבית עד שהיתה בת שנה וחצי בערך. אבל ילד בן שלוש הוא תינוק רק במובנים מסוימים, ואני לא רואה שום סיבה שאבא לא יוכל לתפקד הרבה יותר טוב ממטפלת... (מקווה שזה לא מסכסך אותי עם בן זוגך (-; )
אם עבודה היא המגבלה - זה עניין טכני ואפשר להיעזר בבייביסיטר. אפשר גם לדאוג לתוכניות מיוחדות לימים אלה. הייתי צריכה לעדכן בדף מתי לנסוע בלעדיהם, אבל גם ככה אני גונבת מעצמי זמן כדי לכתוב כאן - תתפלאי כמה הסביבה מתגייסת לעזור לאבא שנשאר עם ילדיו... חברות שלי התקשרו אליו כדי להציע עזרה - לארח את הילדים אצלן, למשל; ההורים שלי שאלו בדאגה, "מה הוא ייתן להם לאכול?" והיו מוכנים למלא לו את המקרר (לגמרי מיותר). אבל מעבר לזה, נראה לי שיש פוטנציאל גדול של כיף באחד-על-אחד של הורה וילד לכמה ימים.
אז בא לך לנסוע לאנשהו? (אם תרצי להמשיך את הדיון, כדאי באמת ב-מתי לנסוע בלעדיהם).

ענת, שילך לכם בקלות ושהגמילה תבוא בשעה טובה!

איך משאירים ילד בן שלוש 8-10 ימים בלי אמא? מטפלת? סבתא? או שהאבא הוא סופר-מן?
אצלי לפחות - ואני מנחשת שגם אצל דיאנה - כל התשובות לא נכונות. נכון שבן הזוג שלי חריג קצת והיכולת האבהית שלו רחבה יותר מן הממוצע - כשהבכורה נולדה, אני חזרתי לעבודה במשרה מלאה כשהיתה בת ארבעה חודשים, והוא נשאר איתה בבית עד שהיתה בת שנה וחצי בערך. אבל ילד בן שלוש הוא תינוק רק במובנים מסוימים, ואני לא רואה שום סיבה שאבא לא יוכל לתפקד הרבה יותר טוב ממטפלת... (מקווה שזה לא מסכסך אותי עם בן זוגך (-; )
אם עבודה היא המגבלה - זה עניין טכני ואפשר להיעזר בבייביסיטר. אפשר גם לדאוג לתוכניות מיוחדות לימים אלה. הייתי צריכה לעדכן בדף מתי לנסוע בלעדיהם, אבל גם ככה אני גונבת מעצמי זמן כדי לכתוב כאן - תתפלאי כמה הסביבה מתגייסת לעזור לאבא שנשאר עם ילדיו... חברות שלי התקשרו אליו כדי להציע עזרה - לארח את הילדים אצלן, למשל; ההורים שלי שאלו בדאגה, "מה הוא ייתן להם לאכול?" והיו מוכנים למלא לו את המקרר (לגמרי מיותר). אבל מעבר לזה, נראה לי שיש פוטנציאל גדול של כיף באחד-על-אחד של הורה וילד לכמה ימים.
אז בא לך לנסוע לאנשהו? (אם תרצי להמשיך את הדיון, כדאי באמת ב-מתי לנסוע בלעדיהם).

מזל טוב. צ'או קוקו...

מזל טוב. צ'או קוקו...

שאלה קטנה
בעצם קודם ברכות על הגמילה!
שאלה: למה לא מומלץ לומר לילד שהוא גדול ולכן מפסיק לינוק?מה עדיף לומר?

שאלה קטנה
בעצם קודם ברכות על הגמילה!
שאלה: למה לא מומלץ לומר לילד שהוא גדול ולכן מפסיק לינוק?מה עדיף לומר?

אני יכולה רק לשתף בתחושה שלי, שאם את אומרת לילד שמשהו שהוא רוצה לא מתאים, כי הוא "גדול מדי", את לא נותנת לגיטימציה לרגשות שלו - אולי אף מביישת אותו. זה מאותה משפחה של "בנים לא בוכים" ו"מה את מתרגשת מזה?" מקווה שהבהרתי.

מה עדיף לומר - במקרה הזה, ברור שהצורך היה שלי. רציתי שהוא ייגמל בגללי, לא בגללו. זה היה לא ישר מצדי ולא הוגן להעביר את האחריות אליו. במבט לאחור, יכולתי לומר שאני עייפה מההנקה, שצד שני עייף כבר וצריך לנוח, שאני אוהבת אותו מאוד ורוצה להיות איתו, אבל מעדיפה שנעשה ביחד דברים אחרים. זה לא אתה - זו אני.

(היה לי מאוד מעניין לקרוא את הדף הזה בדיעבד... תודה עתליה שנתת לי את ההזדמנות!)

אני לא חושבת שהילד הפרטי שלי יכול להבין אמירות כאלה, ודאי לא במלואן, בגילו. לכן העדפתי להתעסק יותר במעשים ופחות בדיבורים. הסחתי את דעתו ויצרתי הרגלים אחרים, לא תמיד זה לווה בהסבר. כך עם גמילת הלילה וכך עם הפסקת הירדמות בהנקה וכך עם הפסקת ההנקה בכלל. אלה היו הנחתות. חלק גדול מחייהם של ילדיי מלווה בהנחתות. אני מקווה שליוויתי את התהליך במספיק אהבה כך שיסומן כעוד אחת מן המוזרויות שאני מציגה בפניו, ולא כמניעת אהבה.

אגב, הוא לא ישן רצוף יותר מפעם בשלושה-ארבעה שבועות. עדיין.

אני יכולה רק לשתף בתחושה שלי, שאם את אומרת לילד שמשהו שהוא רוצה לא מתאים, כי הוא "גדול מדי", את לא נותנת לגיטימציה לרגשות שלו - אולי אף מביישת אותו. זה מאותה משפחה של "בנים לא בוכים" ו"מה את מתרגשת מזה?" מקווה שהבהרתי.

מה עדיף לומר - במקרה הזה, ברור שהצורך היה שלי. רציתי שהוא ייגמל בגללי, לא בגללו. זה היה לא ישר מצדי ולא הוגן להעביר את האחריות אליו. במבט לאחור, יכולתי לומר שאני עייפה מההנקה, שצד שני עייף כבר וצריך לנוח, שאני אוהבת אותו מאוד ורוצה להיות איתו, אבל מעדיפה שנעשה ביחד דברים אחרים. זה לא אתה - זו אני.

(היה לי מאוד מעניין לקרוא את הדף הזה בדיעבד... תודה עתליה שנתת לי את ההזדמנות!)

אני לא חושבת שהילד הפרטי שלי יכול להבין אמירות כאלה, ודאי לא במלואן, בגילו. לכן העדפתי להתעסק יותר במעשים ופחות בדיבורים. הסחתי את דעתו ויצרתי הרגלים אחרים, לא תמיד זה לווה בהסבר. כך עם גמילת הלילה וכך עם הפסקת הירדמות בהנקה וכך עם הפסקת ההנקה בכלל. אלה היו הנחתות. חלק גדול מחייהם של ילדיי מלווה בהנחתות. אני מקווה שליוויתי את התהליך במספיק אהבה כך שיסומן כעוד אחת מן המוזרויות שאני מציגה בפניו, ולא כמניעת אהבה.

אגב, הוא לא ישן רצוף יותר מפעם בשלושה-ארבעה שבועות. עדיין.

שאלתי מה מומלץ, כי אצלינו הסחות לא עוזרות. גם אם אני ממהרת, הוא יודע לא מוכן לוותר על הנקות הבוקר. לא שזה בעיה כרגע(בכ"א לא בעיה גדולה ) אבל יכול להיות שאחרי החורף ארצה לוותר עליה.
אגב, בעלי מתעניין מאד לשמוע (אם אפשר) את הסיבות לכך שבן זוגך הוטרד מהנקה בשלב זה.

שאלתי מה מומלץ, כי אצלינו הסחות לא עוזרות. גם אם אני ממהרת, הוא יודע לא מוכן לוותר על הנקות הבוקר. לא שזה בעיה כרגע(בכ"א לא בעיה גדולה ) אבל יכול להיות שאחרי החורף ארצה לוותר עליה.
אגב, בעלי מתעניין מאד לשמוע (אם אפשר) את הסיבות לכך שבן זוגך הוטרד מהנקה בשלב זה.

בעיניו, זה מגביל את העצמאות של הילד בתחומים מסוימים (היכולת לנחם את עצמו, להרדים את עצמו) ומגביל את היכולת של האבא להשתתף בתחומים האלה, ואולי גם אחרים בחייו של הילד. הוא גם לא מאמין שהתועלת הבריאותית בחלב מעבר לגיל שנה-שנתיים מצדיקה את המחיר הזה.

בעיניו, זה מגביל את העצמאות של הילד בתחומים מסוימים (היכולת לנחם את עצמו, להרדים את עצמו) ומגביל את היכולת של האבא להשתתף בתחומים האלה, ואולי גם אחרים בחייו של הילד. הוא גם לא מאמין שהתועלת הבריאותית בחלב מעבר לגיל שנה-שנתיים מצדיקה את המחיר הזה.

תודה שענית|L|
}003-06-13T15:40:00):
הדכאונות האישיים שלי
מה פתאום, הקולקטיביים.

תודה שענית|L|

באופן טבעי

באופן טבעי