באופן טבעי

מתוך שיחותיי עם משרד החינוך,
נראה שבקרוב מאוד יהיה לנו עם מי לשבת למו"מ מסודר.

אני מתחילה לפעול, פיזית, להקמת עמותה

זהו דף של פעולה.
מי שמתנגד שיכתוב בדפים האחרים...

@} הזמנה @}

אני מזמינה את המעוניינים לקחת חלק בעיצוב מטרות העמותה וחוקיה.
להקמת עמותה יש צורך ב- 7 חברים רשומים
מי שרוצה להיות בין המקימים, מוזמן ליצור איתי קשר במייל nav@mcc.org.il
או בטלפון 053-873209

מטרתה החיצונית הראשונה של העמותה היא - לחתום הסכם עם משרד החינוך
צריך להיערך לכך.

---

רעיונות שגובשו כאן בדיונים בעבר (הועתק מהדף מארג רשת החינוך הביתי )

מטרות הארגון:

תמיכה וסיוע למשפחות וליחידים העושים חינוך ביתי בישראל.
קידום חקיקה התומכת בחינוך ביתי.
קידום שיתופי פעולה עם מוסדות השלטון בישראל וארגונים אחרים בישראל ובחו"ל, כל עוד שיתופי פעולה אלה עוזרים לאנשי החינוך הביתי.
עידוד היווצרות של שוק של מוצרים ושירותים לחינוך ביתי.
כל פעילות אחרת המקדמת את רעיון החינוך הביתי בישראל, או אשר עוזרת למיישמיו.


התארגנות:

שם העמותה: השם המופיע בראש עמוד זה, הוא שם זמני ויכול להשתנות.
השם מרח"ב - מארג רשת החינוך הביתי אינו עובד כל כך טוב מבחינת הנומרולוגיה שלו
סטטוס התאגדות: עמותה בתכנון (עדיין לא רשומה).
מקורות המימון: פעילות הארגון תמומן על ידי תרומות, דמי חבר, וגביית תשלום עבור שירותים.


עמדות הארגון:

1. זכותם של הורים לגדל ולחנך את ילדיהם כראות עיניהם היא זכות חוקתית יסודית, זכות טבעית הטבועה ועולה מן הקשר בין הורים לצאצאיהם.
2. ההורים אוטונומיים בקבלת החלטות בכל הנוגע לילדיהם - חינוך, דרך חיים, מקום מגורים וכדומה, והתערבות החברה והמדינה בהחלטות אלה היא בבחינת חריג שיש ליתן טעם להצדיקו.
3. במקרה הרגיל שיקול דעת ההורים מסמל ומגבש באופן הטוב והמדוייק ביותר את ההחלטות הראויות בגידול הילדים.
4. המדינה תתערב כל אימת שהחלטות ההורים ובחירותיהם אינן עולות בקנה אחד עם זכויות הילד וטובתו.
5. התערבות המדינה תידרש לא משום הפרת חובה מחובותיו של הורה כלפי המדינה, אלא משום הפרת חובת ההורה כלפי ילדו.

(סעיפים 5-1 מתבססים על דברי נשיא בית המשפט העליון מ' שמגר, ע"א 2266/93.)

1. חינוך ביתי חוקי בישראל כיום, על אף חוק חינוך חובה חינם, בהתאם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
2. התקציב המשולם כיום בגין כל ילד לבתי הספר ולרשויות העירוניות צריך להיות נתון לשליטת המשפחה בהתאם להחלטתה איך לחנך את הילד. התקציב ישולם לגורמים על פי בחירתה (ובכלל זה לה עצמה).
3. בתי הספר הממלכתיים יפתחו את שעריהם לילדים בחינוך ביתי, ויאפשרו להם להשתמש בשירותים הניתנים בבית הספר, במתקניו, ולהצטרף לשעורים הנערכים בין כתליו.
4. על המדינה לבטח ילדים בחינוך ביתי באותו אופן שמבוטחים ילדים הנמצאים בבתי ספר.

אפשר להתפקד או להצטרף לדיונים שב ]פורום חינוך ביתי וחלופי בתפוז


המעוניינים לדון ולהתנגד מוזמנים לבקר בדפים הבאים:
איזה סוג של אירגון לחינוך ביתי
אירגון לחינוך ביתי
האם להקים אירגון לחינוך ביתי
חינוך ביתי
מארג רשת החינוך הביתי
מימון אירגון לחינוך ביתי
שם לאירגון לחינוך ביתי
תפקידי אירגון לחינוך ביתי

נאוה פרנס

עמדות הארגון

ברוח סעיפים 2, 4, ו- 5, אני מציע שינוי של סעיף מספר 1:
"להורים יש אחריות לחינוך ילדיהם. כדי לממש אחריות זו חייבת להיות להורים סמכות. קביעת אופן החינוך של ילדיהם הוא בתחום סמכותם של ההורים."

למה אני מעדיף את הניסוח הזה (או ניסוח אחר, על אותו רעיון?)

• כי הוא מצהיר על אחריות ההורים לחינוך. זה מדגיש את הניגוד לעמדה הרווחת, לפיה החינוך הוא באחריות בית הספר או הממסד.
• כי הניסוח הזה עולה בקנה אחד עם הגבולות שבסעיפים 4,5: יש להם אחריות, ואם הם מממשים אותה באופן לא סביר, אז המדינה צריכה להתערב.
• כי הניסוח הזה מבהיר למה יש להורים זכות בחירה: זו אחריותם לחנך את הילד_, לא _לשלוח אותו לבית הספר.
• כי זה יותר נכון בעיני: הזכות היא של הילד - זכות לחינוך ראוי, לכבוד, להכשרה לעצמאות וכיוצא בזה. להורים יש כאן חופש פעולה שנובע מסמכות, לא מזכות.

---

מי שמתנגד שיכתוב בדפים האחרים...

ראוי לפתוח דף לדיון, ולהצביע אליו. אפשר, למשל, להחליט שזה דף ערך, ושהדף על המארג הוא דף הדיון המצורף.

---

חינוך ביתי חוקי בישראל כיום, על אף חוק חינוך חובה חינם, בהתאם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו

מציע להחליף למשהו אשר קורא להתאמת החוק כך שחוקיות החינוך הביתי תנבע מהחוק. לא מאושר עם ההסתמכות על פרשנות של חוק יסוד אשר אינה דווקא מוסכמת.

---

יכול להיות שכדאי להיות בקשר עם חבר הכנסת אילן שלגי, יושב ראש ועדת החינוך.
הוא אדם מאד רציני.

עודד - עד כמה שאני הבנתי את נאוה -
זה לא (רק) _דף ערך, זה דף דיון.
נאוה ביקשה להמנע מלהעלות פה התנגדות לעצם הקמת העמותה.

אה רגע - לענין השינוי שהצעת בסעיף 1,
לדעתי - יש זכות, ויש אחריות, אלה שני דברים שונים. אולי כדאי לכתוב את שני הדברים.
היות והסעיפים מסתמכים על פסק הדין של שמגר, לא הייתי משנה את הניסוח של הסעיף הראשון, אלא מתחילה את קבוצת הסעיפים הבאה בנושא האחריות.
נאוה? מישהו אחר?

גילה, תודהההה!


עודד,
ראוי לפתוח דף לדיון, ולהצביע אליו. אפשר, למשל, להחליט שזה דף ערך, ושהדף על המארג הוא דף הדיון המצורף
יש לך רשימה ארוכה של דפים לדיון (ראה למעלה), ואתה יכול להמציא אחרים.
אני מנסה לדון כאן כבר שנה וחצי. עד עכשיו דנתי לבד (סליחה, עם אריאלה) כל השאר היו רק נגד.
קצתי בדיונים. עד כה, הטעם היחידי בהתנגדות היה עצם ההתנגדות. זה לא מקדם כלום.

אני כרגע הולכת לצד המעשי - הקמת עמותה לצורך חתימת הסכם עם משרד החינוך.
מי שמעוניין ליהנות מתוצרי ההסכם - מוזמן להצטרף.

---

לגבי השינוי בניסוח, אקח אותו בחשבון כאשר אשב לגבש את המסמכים שצריך להגיש לרשם העמותות,
ובטח כשאתנסח מול משרד החינוך - תודה!!


אגב, למעוניינים להתפקד, ניתן לעשות זאת כאן או בהמשך הדף.
המתפקדים כאן, נא השאירו מייל
מיד כשאהיה מוכנה עם כל המידע הטכני לגבי הקמת עמותה, אאסוף את כולם לאסיפה כללית מקוונת בצ'ט של הפורום בתפוז,
נקים את המוסדות (ועד מנהל + ועדת ביקורת), נבחר 2 מורשי חתימה, ונאשר את מסמך מטרות הפורום והתקנון
שיועברו למתפקדים במייל, ויפורסמו כאן ובפורום של תפוז.

השלב הבא הוא רישום החברה, פתיחת חשבון בנק, איסוף כספים והדפסת פנקסי קבלות ותורמים.

עד אז, אני מקווה שאדע כבר מי הכתובת המתאימה במשרד החינוך - ונצא לדרך!!

נאוה,

1. כמה אנשים צריכים להרשם על מנת שהעסק יוכל להתרומם כלכלית? מה תהיה עלות דמי החבר? ומי שאין לו כסף? מי יעבוד ויקבל משכורת מהעמותה הזו?

1. אני כרגע הולכת לצד המעשי - הקמת עמותה לצורך חתימת הסכם עם משרד החינוך.

אז מטרת העמותה זה להגיע להסכם עם משרד החינוך? וההסכם יהיה בין העמותה למשרד החינוך או בין הורי חינוך ביתי למשרד החינוך?

1. מי שמעוניין ליהנות מתוצרי ההסכם - מוזמן להצטרף.

ומי שלא יצטרף? לא יהנה מתוצרי ההסכם? מי שלא ישלם דמי חבר לא יקבל גיבוי מהעמותה מול משרד החינוך?

1. את מי העמותה מייצגת מול משרד החינוך? האם יכול להיות שמשרד החינוך יפנה את מי שרוצה לעשות חינך ביתי לעמותה וזו תאשר או לא תאשר חינוך ביתי?

1. האם אין סתירה בין

אני מזמינה את המעוניינים לקחת חלק בעיצוב מטרות העמותה וחוקיה.
לבין
יש לך רשימה ארוכה של דפים לדיון (ראה למעלה), ואתה יכול להמציא אחרים.

1. אני מנסה לדון כאן כבר שנה וחצי. עד עכשיו דנתי לבד (סליחה, עם אריאלה) כל השאר היו רק נגד.

מה? דיון זה רק כאשר מסכימים עם דעתך? זה לא כולל את אלה שמתנגדים?

1. מהו תקנון העמותה? איך אפשר לדעת אם להצטרף ללא תקנון? (אי אפשר לפתוח עמותה ללא תקנון).

אתייחס מאוחר יותר...

אקדים ואומר שהשאלות יש בהן קנטרניות מסוימת ולכן הן תוקפניות.

אבל לקחתי 3 נשימות...

כמה דברים עקרוניים:
הדרך של העמותה תעוצב ע"י כל חבריה.
בחינוך הביתי בישראל יש ערב רב של קולות - העמותה פותחת את דלתה לכולם!!
מול משרד החינוך אנחנו צריכים לדבר בקול אחד.
דתיים וחילוניים, נשואים וחד הוריים, יהודים ובני מיעוטים, שמאלנים ומתנחלים, אנרכיסטים ואנשי ממסד - פיפסתי מישהו?

איך הופכים כל כך הרבה קולות לקול אחד?

פשוט מאוד!!
מתמקדים במטרה!!
המטרה היא (מבחינתי): חינוך ביתי חוקי ונוח ובטוח לכל דורש

אענה על השאלות בגבולות מה שרלוונטי. חלק מהתשובות הן בחזקת הרעיון שכרגע נמצא בראשי.
אני בתהליך דינמי, כל הזמן אוספת נתונים ומשנה את התמונה...
הכל פתוח לדיון. את/ה יכול/ה לצאת מאלמוניותך ולהביע דעה - מה החזון שלך????

1. צריך 7 אנשים כדי לרשום העמותה.

מבחינה כלכלית, כמות הכסף הדרושה היא פונקציה של מספר החברים והפעילות שהעמותה מחליטה לעסוק בה.

1. מטרת העמותה להקל על אנשים כמוני וכמו רבים אחרים שאני מכירה.

בשל העקשנות של אנשים להתנגד לעצם רעיון ההתארגנות, ולבטל את עצם הדיאלוג עם המשרד,
ההסכם יהיה בין משרד החינוך לבין העמותה ויוחל על חבריה. האנרכיסטים יוכלו להמשיך למרוד בדרכם.

1. כן. מי שלא יצטרף לא יהנה מהתוצרים. מי שאינו חבר, יקבל גיבוי במסגרת החלטות העמותה.

1. העמותה מייצגת את חבריה בכל מקום. לעמותה אין אפשרות לאשר או לא לאשר חינוך ביתי של משפחה.

בתוקף הסכם, יכולה העמותה לנעניק לחבריה תנאי רישום קלים.
למשל: בהיותך חבר רשום בעמותה, אתה רשאי לרשום את ילדיך לחינוך ביתי ממש כמו שהיית רושם אותם לביה"ס שבחרת.
עצם היותך חבר בעמותה משחרר אותך מהגשת בקשה, עם תכניות וועדות והמתנה לחסדי המאשרים
זה לא יפתור אותך ממלווה שיבקר בביתך פעם - פעמיים בשנה.

העמותה צריכה להחליט אם היא משאירה את זה בידי משרד החינוך (קב"ס)
או שמא היא לוקחת את האחריות על עצמה ומרחיבה את תפקיד המלווה גם לתומך ויועץ ומקשר אישי לעמותה - הייתי מגדירה את התפקיד כחונכות.
המלווה מטעם העמותה, כיון שנכנס לנישה של הקב"ס יחוייב לדווח על בעיות חריגות
כמו סימני סמים / מסיבות אלכוהול וסיכונים אחרים לרווחת הילדים, לרבות התעללות, הזנחה וסיכון.

1. לא!! אין סתירה.

את/ה עדיין מוזמן/ת לדון עניינית, רק אם את/ה בפנים
ואני עדיין לא מעוניינת בנימה שיוצאת משאלותיך, או מכל השגה שיש לך על דרכי - אם את/ה מדבר/ת מבחוץ.

1. שנה וחצי אני מנסה לדון על 'איך', ומקבלת תגובות על 'האם'

שנה וחצי אני מחפשת אנשים שיתייחסו לתכנים ומקבלת הצהרות לטובת האנרכיה והעבירה על החוק.
אין צורך להסכים איתי או להתנגד לי - יש צורך להיות ענייני ולהתייחס לנושא בדיון (בניגוד לתגובתך)

1. העמותה תירשם עם התקנון הסטנדרטי.

לאחר הרישום, תמונה ועדת תקנון שתפקידה יהיה לבנות את התקנון מקיף ומדוייק שישקף את החלטות האיספה בכללית.

היי נאווה

אני עדיין איתך (אם כי מרחוק) אגב אני מגיעה שוב לביקור בעוד כשבוע ואשמח לדבר.

האם ניסית ליצור קשר על הקבוצה הדתית (לא יודעת מה השם הרשמי) של המחנכים בבית.

אני מסכימה איתך בעיקרון על הצורך בארגון אך חושבת שצריך להיות זהירים מאד בניסוחים.

אני חושבת שמה שאת רוצה הוא לא ההסכמה של משרד החינוך לעצם העניין אלא להגיע למצב שבו השירותים שלהם יהיו נגישים חוקית לילדים בחינוך הביתי.

אני חושבת שצריך מאד להיזהר ממילים כמו ליווי, בקרה, פיקוח כי הן מנוגדות לרוח החופש והזכות שעליה אנחנו מדברים פה.

במיין יצא עכשיו תיקון לחוק שהיה קיים ודרש קבלת אישור לחינוך בבית.
החל מעכשיו הורה שרוצה לחנך בבית ישלח "מכתב כוונה" - זה נשמע טוב יותר באנגלית. ובו הוא יצהיר כל כוונתו לחנך בבית + עוד כמה דברים שהם דורשים שכרגע אולי לא מתאימים לנו.
המכתב נשלח למשרד החינוך ולביה"ס שאליו הילד משתיך רשמית.

מצא חן בעיני הניסוח של מכתב כוונה.

ההשתייכות "הרשמית" פותחת לפניך את השירותים של בתי הספר וזה ביחד עם הרצון של חלק מהמשפחות לקבל בסופו של דבר תעודת בוגר תיכון לילדים שלהם היא חלק מהותי.

היי אריאלה, חיכיתי לך
אגב, יהונתן פרנס שאל אותך שאלה בדף שלו, ולא מבין למה עוד לא ענית
ובאותה הזדמנות:
חבר'ה, הוא שואל המון פעמים ביום אם כתבו לו
רק עכשיו הוא החל להעיז לכתוב (אם כי מרגיש הרבה יותר בטוח עם הסימנים)
אז - תתפנו לרגע? תשאלו שאלות? זה מאוד ישמח אותו

אריאלה,
לגבי דברייך, אקח אותם בחשבון ואחפש ניסוח אחר.
העניין הוא, שהאוכלוסיה שעושה חינוך ביתי - לא ממש צריכה את האירגון
מי שצריך אותו אלו אנשים שקרובים יותר לזרם המרכזי, הקונבנציונלי של האוכלוסיה.

בכל מקרה,
מה שעומד עכשיו על הפרק זה עצם הקמת העמותה - פיזית, טכנית.

לצורך ההקמה יש לנסח את מטרותיה, לבחור ועד מנהל, בעלי זכות חתימה וועדת ביקורת.
בשלב הראשון נשתמש בתקנון הסטנדרטי, ונארגן ועדה שתעסוק בניסוח המדוייק לאורך ה- 3-6 חודשים ראשונים של קיומנו.

השלב השני הוא לעבות את שורותינו ולנסח שלושה מסמכים לקראת כניסה למו"מ עם משרד החינוך:

1. העקרונות עליהם אנחנו מבססים את זכותנו לחינוך ביתי
2. דרישותנו מהמשרד
3. הקווים האדומים שלנו.

מה שחשוב (לדעתי) לקחת בחשבון, זה את העובדה שמשרד החינוך יציג לנו רשימת דרישות משלו.
והסכם ייחתם רק אם הצדדים ינועו זה לקראת זה.

אישית, אני נגד פיקוח ובקרה,
אבל חושבת שליווי מניח את דעתה של המערכת ולא ממש כואב לנו - אז 'בזבזנו' שעה או שעתיים בשנה בשיחה עם מישהו
ואנחנו יכולים לקחת אחריות על הליווי...
וכיון שאין בסמכותנו לאשר או לא לאשר חינוך ביתי, זה מניח את דעתה של המערכת בלי לפגוע בנו.
כאמור, חונך או איש קשר זה תואר שיכול להלום איש פנימי של העמותה.

זה כמו הגשת תכנית לימודים היום.
אני אומרת מה יש לי ואת ה'אני מאמין' שלי, ומסכמת ב- "ירצו - יאכלו, לא ירצו - לא יאכלו"
כלומר: הבן שלי ייקבע את הקצב ויבחר מתוך הפרוש בפניו את מה שמתאים לו בכל נקודת זמן.

שני הצדדים מרוצים:
משרד החינוך רואה כוונה ותכנים ואני בעצם לא מתחייבת על שום תוצרים ספציפיים.

כך גם עם הדבר שאני מדברת עליו.
משרד החינוך יקבל את "יש מישהו שמכיר את המשפחה ופוגש מדי פעם את הילדים ויודע מה קורה איתם"
ואנחנו נקבל את החופש, תוך שאנחנו משתמשים בפונקציה לצורכי מתן שירות לקהילה.

אגב, יש כל מיני פונקציות שיתאימו לנו, ושניתן לתרגם אותן
כאילו הן מענה לצורך של משרד החינוך. אני לא רואה בעייתיות להשתמש בזה.

אני גם מאמינה, שיש לתת למערכת מרחב להתרגל לרעיון שאנחנו לגיטימיים בתוך המערכת
לדעתי, אם זה יעבוד כמו שצריך (ועוד לא נתקלתי באף אחד שמתנגד כי הוא צופה בעיות)
יהיה קל יותר לשחרר את הצורך של משרד החינוך "לדעת מה קורה"

למשל: החיכוך עם בתי הספר (שימוש בשירותיהם) יכול להיות מענה מספיק.

לפעמים צריך לתת לצד החרד להתרגל לדברים בהדרגה.

ההסכם שייחתם ממילא יצטרך לעמוד במבחן של זמן
וממילא יהיה צורך לדון בו מחדש מדי פעם כי לשני הצדדים יהיה מה לומר.

לאיזה כיוון ילכו השינויים זה פונקציה של מה שיקרה בשטח.
ויש דברים שאפשר לומר: או קיי, בואו נריץ את כך, ונחדש את הדיון בנושא בעוד 3 או 5 שנים.
דבר כזה הוא למשל הרצון של המערכת לבחון את הילדים.
אנשי החינוך הביתי מסרבים בתוקף!!
אנשי מערכת החינוך מביעים פחד וחששות מדור של אנאלפביתים
אז לא דנים בזה עכשיו!!
בעוד X שנים, יגבר האמון בין הצדדים (אם זה הכיוון בו יבחרו שני הצדדים)
ויהיו יותר בוגרים של חינוך ביתי ויהיה קל לסכם עם המערכת שהבחינה מיותרת.

לדעתי, עכשיו חשובים כמה דברים עקרוניים:

1. רישום במקום בקשה
2. ביטוח והחופש להשתמש בשירותי בתי הספר + מעקב שירותי הבריאות
3. העברת התקציבים לטובת המשפחות - כרגע באמצעות העמותה (כספי ציבור חייבים דיווח על "לאן הלך הכסף")

השאר לדעתי פחות עקרוני כרגע אפשר ללחוץ על הדברים בהמשך, לאחר רכישת אימון.

מן הסתם, אם משרד החינוך יגלה משפחה בחינוך ביתי,
שילדיה עסוקים בסחר בסמים למשל, ייסתם עלינו הגולל מבחינת הפיקוח והאישורים
אבל כיון שכולם מבטיחים לי שאין חיבור סכנת הפגיעה בילדים וחינוך ביתי
אז מה איכפת לנו לתת למערכת את הזמן להסתגל לרעיון?

אוףףףףףףף יצא ארוךךךךךךךך
אני פשוט שופכת הרהורים - הייתי שמחה אם גם אתם הייתם עושים זאת....
להעלות רעיונות, פחדים וכדומה, לנסות לנסח את החזון.
לא כאילו אני מחזיקה את כל התשובות, אלא כאילו כולנו לא יודעים

אני רוצה לשים את הדברים בהקשר:

כיום המצב החוקי של חינוך ביתי בארץ הוא לא ברור באופן חד-משמעי. לפי דעתי הלא מלומדת, חינוך ביתי הוא חוקי ואין כל צורך באישור ממשרד ממשלתי כלשהו. לפי דעת משרד החינוך, יש לפקידי המשרד סמכות לאשר או לשלול ממשפחות את אחריותן לחינוך ילדיהן. (וכשנאוה אומרת "עבירה על החוק" היא מקבלת את הפרשנות של משרד החינוך למרות שהפרשנות הזאת עדיין לא נבדקה בבג"ץ.)

אני צופה שמתישהו יגיע זמן שהמצב הלא ברור הזה יהיה צריך להתברר. אני רואה ארבעה ערוצים בהם זה יכול לקרות (אולי גם במקביל):

1. תקנות משרד החינוך: לנהל משא ומתן עם פקידי משרד החינוך, על בסיס הפרשנות שלהם לחוק.
2. בית המשפט: לתבוע את משרד החינוך בבג"ץ או לחכות שמשרד החינוך יתבע משפחות חינוך ביתי, ולהניח לבית המשפט לקבוע פרשנות לחוק.
3. חקיקה: לפעול בכנסת לשינוי חוק חינוך חובה כך שחינוך ביתי יהיה חוקי באופן ברור ומפורש.
4. בשטח: להעלות את המודעות והלגיטימיות של החינוך הביתי בציבור כך שכל חוק נגדו ישאר אות מתה בספר החוקים. (בדומה למה שקרה עם הומוסקסואליות)

עד כמה שהבנתי מנאוה, היא חושבת שיש לפעול בערוץ 1, ושהדרך לעשות זאת היא להקים עמותה ובאמצעותה לנהל משא ומתן עם פקידי משרד החינוך. הדף הזה מיועד לנושא הזה, ולא לדיון בערוצים האחרים, בדרכים אחרות להתקדם בהם, או בשאלה האם בכלל צריך לקדם את הנושא. את הדיונים האלה אפשר לנהל בדפים אחרים, וכולם מוזמנים לעשות זאת.

הי נאווה,
אין לי נסיון בחינוך ביתי ( הפעוט מלמד אותי דרכו ).
אולם אברך אותך על היוזמה, עמותה שתהווה גב התומך ומנחה למשפחות הרוצות ולא יודעות כיצד להתחיל, למי לפנות, מה הקשיים הצפויים, הזדמנות לרכז את כל המשפחות וליצור קשר בינן ובין הילדים המתחנכים בחינוך ביתי.
וכמו כן, גוף הפועל מול הממסד על מנת להפוך את החינוך הביתי מדבר השנוי במחלוקת לזכות טבעית לכל אחד.

בהצלחה.

היי נאווה

האם חוץ ממך וממני יש עוד אנשים שהביעו עניין בעשייה בכיוון שאת מדברת עליו כבר הרבה זמן? אם כן יש מקום להמשיך הלאה אם לא אז אולי עדיין לא הגיע הזמן?????
האם ניסית ליצור קשר עם הקבוצה השנייה של המחנכים בבית?
אני אצור איתך קשר בעוד כשבוע לאחר ש"אנחת"
לאחרונה ההוספות לדף פה הולכות מאד לאט כך שהרבה פעמים אני מפספסת דברים שאנשים כותבים אולי זה רק המחשב שלי (רחוק באמריקה ) ואולי זה קורה גם אצל אחרים. עניתי ליהונתן ואני שמחה לראות אותו פה.

אריאלה,

הרבה דיאלוגים הם באמצעות הטלפון.
מתוך 10 אנשים שהצביעו בסקר על בעד ונגד הקמת אירגון
8 היו בעד - 5 מתוכם על אירגון מקיף שפועל פנימה והחוצה
2 היו נגד - אחד כי זה מעשה פרטי והשני כי התארגנות פרטית מספיקה.
קיבלתי אי-מייל ממישהו שלא נמצא ברשימות,

אני ממשיכה קדימה.

אני בכל מקרה רוצה להתחיל בהתארגנות ולמצוא את הקול האחד שלנו.
אין נזק בהקמת עמותה ובהתחלה של התארגנות פנימית
אין לי בעיה שה'שלנו' יהיה בהתחלה של 10 אנשים.
ברגע שיהיו תוצאות חיוביות, אנשים יצטרפו..

לגבי הדרך,
אני מדברת עם... ומקשיבה ל.. כל מיני דעות / מחשבות / כיוונים / מטרות.
הכל נכנס למשוואה הפנימית שלי שבסופו של דבר תנחה אותי לעשות את הכי טוב שאני יודעת

ברור לי שיש הרבה פחד שבולם כאן, וגם המון חוסר אמון.
אני חשה את הפער בתוך עצמי
בין ההתמודדות האישית שלי עם המערכת (לביאה שמגינה על הגור שלה)
לבין הגישה הכוללת שלי לנושא, שיש בה משהו מאוד מתון ושקול.

אני כל פעם נדהמת מחדש לנוכח שני הקולות השונים שחיים בתוכי,
ושמתחלפים ביניהם בתוך הדיאלוגים.

אני מעדיפה שהקול השקול יסדר ללביאה שהגור שלה בסכנה,
סביבה בטוחה נוחה וקלה יותר.
זה מעייף להיות כל הזמן לביאה

אולי פיספסתי - מה זה ארגון מקיף שפועל פנימה והחוצה?
אשמח להיות חלק מהתהליך עד כמה שאני יכולה.

זה אומר:
פעילות פנימה אל הקהילה
הכוונה למידע, ייעוץ, תמיכה, ליווי, הדרכות, מפגשים, וכדומה, כל מה שהאירגון או העמותה עושים למען החברים וקהל היעש

פעילות החוצה עם גורמים חיצוניים
הכוונה לדיאלוג עם משרד החינוך, פעילות פוליטית, ערכאות שיפוטיות, וכדומה.

אני פשוט רואה את זה בצורה ציורית, או תנועתית.
זו השקעת אנרגיה לכיוונים שונים, ולכן צריך לשים לב לאזן ולזרום, ולפעמים ללכת לכיוון אחד יותר ולפעמים לאחר...
זה יין ויאנג
פעילות פנימה - כמו רחם
פעילות החוצה - כמו לוחם

משהו כזה...
תודה ששאלת, לא הסברתי את זה לעצמי בכלל,
אהבתי את ההסבר שיצא מקווה שגם את

אני חושבת שצריך מאד להיזהר ממילים כמו ליווי, בקרה, פיקוח כי הן מנוגדות לרוח החופש והזכות שעליה אנחנו מדברים פה.
מסכימה מלה במלה עם אריאלה.

אישית, אני נגד פיקוח ובקרה,
ומסיבות טובות מאוד, נאוה. אם תחשבי על זה תראי שהסיבות האלה הן ממהות החינוך הביתי, ואי אפשר לוותר עליהן.

זה מניח את דעתה של המערכת בלי לפגוע בנו.
אני ביד שמאל ועם תינוק ער אז תסלחי לי על הניסוח המקצר והבוטה, אבל זה לא חכם להתחיל משא ומתן בקבלה מראש של מה שאת חושבת שיהיו עמדות הצד השני, כאשר זו בכלל לא עמדתך!!!
פתיחת המשא ומתן צריכה להיות עם הגישה שלנו בלבד - מנוסחת בצורה חכמה ודיפלומטית.

עוד בקיצור: מתנגדת נמרצות לסעיפים 4 ו-5 , כי לדעתי אסור ואף מכשיל את ענייננו לערבב את ענייני משרד החינוך עם דברים ששייכים ל עבודה סוציאלית . מה עניין שמיטה להר סיני?

ולעצם העניין:
בהמשך לדבריה של יונת, אני לא בטוחה שיהיה זה נבון מבחינה פוליטית לצאת כרגע בפעילות של עמותה.
יש לבחון את הדברים. ייתכן שדווקא עכשיו, כשכל כך הרבה אגו עומד במערכת מאחורי התקנות הדביליות החדשות בעניין החינוך הביתי, זה לא הזמן לעשות גלים ולצאת מול אנשים שיגנו בחירוף נפש על התקנות שלהם רק מפני שהם עצמם חיברו אותם. אנשים כה אטומים וטיפשים בדרך כלל אינם פרטנר טוב לדיון. גם יהירים שאינם מעלים אפילו בדעתם שיש להם משהו ללמוד או לשאול על החינוך הביתי, ויש להם החוצפה לחבר תקנות למשהו שאין להם מושג קל שבקלים בו!
לכן אני כרגע מחכה להתפתחויות, אם כי אם בכ"ז תוקם עמותה אני כנראה ארצה להיות בה.

בשמת,
חיברו אותן לאחר שיחות עם אנשי החינוך הביתי

באמת? עם מי דיברו? עם מישהו שנוהג מעשה החינוך הביתי מספיק זמן על מנת שיוכל לתרום מנסיונו? באמת, עם מי דברו... זה חשוב לי לדעת בטרם בית המשפט - מכיוון שהתקנות מראות על בורות מדהימה של המערכת לעצם הענין.
ולעצם האדם - הגב' אלנה זיילר או משהו כזה - ובכן, היא סירבה להפגש איתנו והיא גם תסרב להפגש עם כל אחד אחר בשל אופיה המיוחד (אם אני מבין נכון את מכירה את הגברת).
תודה.

ליונת שרון אני מסכים עם דבריך
_תקנות משרד החינוך: לנהל משא ומתן עם פקידי משרד החינוך, על בסיס הפרשנות שלהם לחוק.
בית המשפט: לתבוע את משרד החינוך בבג"ץ או לחכות שמשרד החינוך יתבע משפחות חינוך ביתי, ולהניח לבית המשפט לקבוע פרשנות לחוק.
חקיקה: לפעול בכנסת לשינוי חוק חינוך חובה כך שחינוך ביתי יהיה חוקי באופן ברור ומפורש.
בשטח: להעלות את המודעות והלגיטימיות של החינוך הביתי בציבור כך שכל חוק נגדו ישאר אות מתה בספר החוקים. (בדומה למה שקרה עם הומוסקסואליות)_

אולם להערכתי
לפי דעתי הלא מלומדת, חינוך ביתי הוא חוקי ואין כל צורך באישור ממשרד ממשלתי כלשהו. לפי דעת משרד החינוך, יש לפקידי המשרד סמכות לאשר או לשלול ממשפחות את אחריותן לחינוך ילדיהן
המשפט להלן מהווה בעיה רצינית
המקרה של צפריר רק מדגיש את חומרת העניין

צפריר, אני חושבת שבשמת התייחסה לשיחות שאתה עצמך נכחת בהם אי אז לפני שש שנים. עד כמה שידוע לי כותבי התקנות החדשות לא טרחו לדבר עם מישהו שחי חינוך ביתי.

יונת,
לא סביר.
בשיחה ההיא נכחו רק שניים - הפרופ' שילד ועוזרתו הגב' הדס בלום. למיטב ידיעתי הם אינם במערכת כיום.

צפריר,
בשיחה ההיא נכחו רק שניים
אם כך אז טעיתי. אמחק.
לגבי הגב' זיילר:
כל כך הרבה אגו
יהירים שאינם מעלים אפילו בדעתם שיש להם משהו ללמוד או לשאול
ואידך זיל גמור.

כמו שכתבה איזו מישהי לא זוכרת באיזה דף (אחת שניסוחיה דומים להבהיל לשלי, ואני ממש מתה לדעת מי זאת), לדעתי זה מאוד רלבנטי להמשיך לדבר על "האם" ולא רק על ה"איך", כי אין פעילות פוליטית בחלל ריק. זה קריטי לדעת לאן נכנסים, מול מי ובאיזה תנאים.

בשמת, מי שרוצה, מי שמתלבט יכול עדיין לדון ב- האם?
זה עניין של איפה את נמצאת עם הנושא.

אני ועוד כמה אנשים משוכנעים שעמותה היא הדרך היחידה
ושהזמן הוא: אתמול
אנחנו דנים ב- איך? וב- מה? כי אין לנו התלבטות לגבי ה- האם?

לדעתי,
מלדבר "על ריק" לא יקרה כלום ולא נתקדם לשום מקום

העמותה תקום - זה רק עניין של זמן... זמן קצר...

זהו, שאני כרגע לא מסכימה לדעתך/כם לגבי העמותה. דעתי שונה.
אני חושבת שממש לא כדאי להיכנס עכשיו למו"מ עם משרד החינוך על התקנות שלו, אולי אפרט למה בעל פה (תבואו ביום חמישי?), פשוט הוא כבד לי על יד ימין ואני בשמאל.
עכשיו אני תוהה:
האם זה אומר שאסור לי גם להביע דעה על ה איך ?
כי קודם כל אני מסכימה עם מה שמישהו אמר (סליחה לא זוכרת מי ואולי איזה פלוני) ש"מחנכים בכיף" הוא שם לא טוב. עושה רושם לא רציני. צריך שם מכובד ומשקף.
ושנית, הבעתי דעתי לגבי הסעיפים 4 ו-5. אני משוכנעת שחשוב להימנע מהם. האם חשבת למה את באופן אישי בעצם מתנגדת להם?

בטח שאת יכולה להביע את דעתך - על כל דבר.
ויש את הדפים המתאימים לדיון שכזה.

למשל: שם לאירגון לחינוך ביתי הוא דף מתאים להציע שמות.
השם זמני - אשמח לקבל רעיונות.
השם מרחב קשה מידי, למרות שאהבתי אותו.
כל שם צריך להיות לא רק נחמד / הולם / מכובד וכדומה,
אלא גם לעמוד במבחן נומרולוגי מאוד מאוד כללי. (מספרים כמו 4,7 הם קשים)
לכן כרגע זה השם.

בכל מקרה, שם של עמותה, כמו כל דבר אחר, ניתן להחלפה לאחר הרישום
ולכן אני ממש לא מבזבזת עליו זמן עכשיו.

לגבי אי הסכמתך עם דרכי/נו - יש דיונים לצד העמותה , וגם האם להקים אירגון לחינוך ביתי
יש מספיק מקום ומרחב וחופש להביע דעה.

אם אני החלטתי לטוס ללונדון לטיול,
ואני מחפשת מטיילים שיצטרפו כדי לייעל את הוצאות הטיול שלי,
האם נראה לך הגיוני להתעקש לדבר איתי על זה
שאת בכלל חושבת שלהישאר בבית זה הכי נכון, ולכן גם אני צריכה לוותר?
אני טסה ללונדון. מי שרוצה לבוא ללונדון מוזמן להצטרף ולהשפיע על תכני הטיול
אם את רוצה להשפיע על תכני הטיול - את מוזמנת להצטרף
אם את רוצה להישאר בבית ולדבר על זה שלא כדאי לפספס את האייפל בפריז - ת'פאדלי
אבל זה לא המקום. ואיתי - כרגע זה לא הזמן.
תכני הטיול ללונדון ייקבעו רק ע"י המצטרפים לטיול - על פי רצונם וצרכיהם.

בקיצור, את יכולה להביע דעות - חופשי
את לא יכולה להשפיע - אלא מבפנים.

אני חייב לומר שזה מצחיק שיש ויכוח מעל דף זה לגבי אם זה בסדר לנהל ויכוח מעל דף זה.
בכל מקרה, לגופו של עניין - אם אני חושב שהקמת עמותה (עכשיו, עם השם הזה, ועל ידי הנפשות הפועלות כרגע) - יכול להזיק ביותר לעניין החינוך הביתי ובעיקר לאלו שמקיימים חינוך ביתי, לא נותר לי אלא להתנגד בכל תוקף, מעל כל דף, כולל דף זה, וגם ברדיו!
לא?
אגב, אני באמת חושב כך, ואעשה זאת (כלומר אתנגד למעשייך) גם מעל דפי דף זה!

חחחחחחחחח

זה כבר לא ממש רלוונטי - ההתנגדות שלך

זה נראה ונשמע כמו ילד שרוקע ברגליו בכעס לאחר שהוא מבין שהוא לא יקבל את מה שהוא רוצה.

העמותה בשלבי הקמה. אין לך כוח לעצור את זה.

העמותה תפעל לקידום האינטרסים של חבריה ולא של אלמונים פלונים שרוקעים ברגליהם.

פלוני פלוני,
אכן אתה צודק. הרי הענין של הפורום הזה הוא שכל דף פתוח לכולם.
נאוה,
בפורום הזה נחרצות לא תופסת. זה לא כמו בפורום שלך בתפוז שם את יכולה למחוק ואף אחד לא יכול להתנגד.
זה מחיר הפלורליזם, ואנו משלמים אותו בשמחה.

נאוה, נראה שלא הבנת את דברי עד תומם.
כל מה שרציתי לומר, שאת דברי ההתנגדות למעשייך, לא תוכלי לנתב רק לדפים הרצויים לך. בשל היות פורום זה פורום פתוח, הרי שאין דף שנמצא מחוץ לתחום לביקורת על מעשייך.
וזה כולל דף זה!
לגבי הקמת העמותה - אינני רוקע ברגלי. לכל היותר אני מגחך למראה מאמצייך הנואשים.

נאוה,
בהצלחה עם הקמת העמותה.
המבחן הוא בעשייה לאחר מכן, ביכולת להיות סובלנית מחד ומאידך בעלת תוקף. בעשייה לאורך זמן, עשייה שכוללת גם טעויות.
דברייך לפלוני למשל מצביעים על חוסר סובלנות - שמחה לאיד - את נמצאת מול הילד שרוקע ברגליו ומגיבה באותה רמה -
מאידך את מפגינה נחישות ומודיעה לכל העולם כי אף אחד לא יכול לעצור אותך. אף אחד גם לא יכול היה לעצור אותך גם לפני שנה וחצי (למעט החיים עצמם ומה שהם מזמנים לנו), נראה שהיום את יותר בשלה לעניין.

קחי לתשומת ליבך כי את מקימה עמותה סגורה שאיננה מוכנה לייצג את מי שלא מצטרף לדרכך או לדעותייך. מכך עמותה זו לא תוכל לייצג את המחנכים בבית בישראל באופן רחב אלא רק את אלה שישתייכו לעמותה שלך. מכך תקפות העמותה לא תוכל להקיף רבים מהמחנכים בבית.
תארי לעצמך שבשל כך שמישהו לא מנוי על העיתון באופן טבעי או חבר בקהילה (מי שרכש כרטיס חבר) או מזדהה בשמו כאן באתר - לא היה יכול להיות שייך לקהילה הזו? אז היו היום הרבה פחות חברים בקהילה ומכך רבים שדעותיהם ותרומתם העקיפה (כמוך למשל) היו מתאיינים להם וכולנו היינו מפסידים.
אני יודע שאני כתב לך מחוץ לעמותה שלך ואת שוללת את זה מראש, אבל בכל זאת. אני מעיר את תשומת לבך לעניין מהותי שעל פיו תקום או תיפול העמותה שלך.
זה לא יהיה קל, יהיה עלייך לאסוף הרבה כוח סבלנות, נחישות, סובלנות וקבלה שהדברים מתקדמים לאט לאט. קהילת באופן טבעי למשל מתרחבת ומתקיימת היום במתכונתה המתרחבת לאחר שנים בהן הדברים זזו לאט לאט. נכון שהקרקע עליה את זורעת כבר פוריה ומוכנה הרבה יותר אבל עדיין השתיל הזה נדרש לזמן עד שיגיע לפריחה מרהיבה.

בהצלחה.

אם אני החלטתי לטוס ללונדון לטיול
סליחה, נאוה - אני לא מסכימה שזה מה שאת מציעה פה.
אילו היית באה ואומרת:
אני, נאוה פרנס, מקימה את "עמותת נאוה פרנס" כדי לנהל מו"מ עם משרד החינוך ולקבל כסף וסיוע בית ספרי עבור החינוך הביתי ליהונתן -
מייד אני מצטרפת ומשלמת דמי חבר, ואם אוכל אז גם אוסיף תרומה!
אז אין לי זכות לקבוע מה תעשי, אבל אני יכולה להציע לך טקטיקות, שתקבלי או לא.

לעומת זאת, את מבקשת לדבר בשם החינוך הביתי.
את לא מקימה עמותה פרטית למטרתך הפרטית, אלא עמותה שתדבר בשם "החינוך הביתי", ותדרוש דרישות עבור אנשים שעושים "חינוך ביתי",
ואם הטקטיקה של העמותה לא נכונה - כל מי שעושה חינוך ביתי עלול להיות מושפע! ולאו דווקא לטובה. וזה הרי כולל אותי.
צפריר חושב שלא, שאין בעיה עם כמה עמותות של חינוך ביתי. אני דווקא לא בטוחה, ואולי אני יותר חששנית ממנו. ואולי אין הצדקה לחשש שלי. אבל בכל זאת אני חוששת, ולפי כל הבלתי מזדהים כאן (כל מיני פלונים ופלמונים), אני מבינה שיש עוד כמה שחוששים כמוני, ובטח יש עוד כמה שרק קוראים ועוקבים בחשש אחרי ההתפתחויות.
העמותה שלך, בעצם הגדרתה כעמותה לחינוך ביתי, מתיימרת או עלולה להיתפס (על ידי משרד החינוך למשל) כמייצגת גם אותי.
לכן, זה לא משהו פרטי שלך, ובין אם ארצה בכך ובין אם לא, יש לי בעיה עם מטרות או עקרונות או דרך שאינם מייצגים אותי.

(מספרים כמו 4,7 הם קשים)
וואללה מתאים. גם שמי הפרטי וגם שם המשפחה שלי נותנים כל אחד 4.

היי בשמת. אני חושבת שיש מקום ליותר מקול אחד ולמעשה כל הקולות האלו כבר קיימים. ואפילו קיים לפחות ארגון /קהילה נוסף שעליו אני יודעת. זה לדעתי חלק חיובי של התפתחות המודעות והתרחבות מעגל המחנכים בבית.
המבחן האמיתי היא תמיד המציאות. אם תקום עמותה שרק מעטים ירצו להשתייך אליה הרי שמימלא היא לא תאריך ימים. מהדיונים לאחרונה פה עולה בהקשרים שונים הצורך למשהוא קצת יותר מאורגן, דיבורים על תרומות, על עשייה , של השתתפות בעשייה. אני שומעת קולות חדשים (למרות שיש כאלה שחולקים על שמיעתי:-)) ואולי הגיע הזמן להתמסד ...רק קצת...כמו דמי חבר שיאפשרו לאנשי הקהילה להמשיך את מה שנעשה עד היום ללא לחץ וליצור איזו שהיא קרן שתסייע לחברים שימצאו את עצמם בעתיד במצב של צפריר (מול בית המשפט)

איני חולק על כך שיש מקום לעוד ארגונים. בארה"ב יש המון ארגונים לחינוך ביתי ואני מניח שגם חילוקי דעות בין האגונים השונים קיימים, וזה לגיטמי בהחלט. לצורך העניין המשפטי, אנו מקימים קרן לסיוע משפטי. ובכל זאת כל מי שיתבע על ידי הרשויות בבית המשפט בסופו של דבר יאלץ להגיע לבית המשפט ולהתמודד לבדו. כל משפחה בפני עצמה. עם סיוע, עם עמותה וגם עם קהל מעודד שמוחא כף - עדיין מעשה החינוך הביתי לעולם יהיה פרטי ויעמוד בזכות עצמו.
דרך אגב אין כל בעיה או קושי במצב שלנו מול בית המשפט. זה יותר עניין של ברור ענין מול הרשויות אשר מסרבות בכל תוקף להפגש איתנו בעניין התקנות (להערכתי יעלה סרוב גם מול כל עמותה שתהיה - פשוט בשל הנפשות הפועלות).
לא שאני ממליץ למישהו לעמוד במקום הזה אבל מאידך יש להוריד דמוניזציה ממערכות המשפט והממסד, ולזכור כי היחיד הוא קטן וזריז והממסד הוא גדול ומסורבל. לפיכך נמצאים שניהם בגובה העיניים.

צפריר,
אני מקימה עמותה שמקדמת רעיון על פי אמות המידה וההבנות של חבריה.
אין לי יכולת מעשית או מצפונית, לקחת אחריות על כל האנשים.

אתה כל הזמן מבין יותר טוב מכולם ויודע מה טוב בשביל כולם
ולכן, מיד מתבקש מדבריך שלכל השאר אין שום מושג מה הם עושים,
ולכן מתבקש מדבריך שאין הם יכולים לעשות מעשה נכון.

אין לך שום יכולת לדעת
אתה בעצמך בוחן את המציאות שלך בכל רגע ומחליט מה לעשות בהתאם למה שנראה לך נכון עבורך.
בשנה שעברה החלטת לשתוק וההוכחה שלך היתה הקלות שבה קיבלת את האישור.
השנה התברר לך שיש נהלים והם חלים גם עליך.
אז אתה מתלבט אם לשתף פעולה או להלחם. ומקבל כאן חחיזוק למלחמתך.
אין לך דרך לדעת מה יהיו תוצאות המאבק שאתה נכנס אליו, או כיצד התוצאות ישליכו על כלל הקהילה.
לאנשים קל לעודד אותך, כי אתה תילחם את מלחמתם והם לא ממש ייפצעו.
ואם יש להם אפשרות הם יסייעו לך כספית ואם אין להם - הם לא!!

מן הסתם, כיון שאתה עומד בפני מאבק משפטי שיכול להיות יקר,
התארגנות והקמת קרן להגנה משפטית תפורה לצרכיך.
זה נשמע מאוד אטרקטיבי שאתה נלחם למען הקהילה
אבל למעשה, הפעולה שלך אישית מאוד - לא פחות, ואולי יותר משלי.

בשנה שעברה, כשקיבלת בקלות את האישור, אמרתי (בשיחה טלפונית עם יונת, כמדומני)
שלאור ההתארגנות של משרד החינוך לגיבוש נהלים,
הם ככל הנראה החלו בתהליך של איתור ו"מיסוד" משפחות החינוך הביתי שאין להן אישור.

שנה וחצי אני מדברת, וכל מה שיש מאחורי זה חושים בריאים וחיכוך עם גורמים במשרד החינוך.
מולי עמדו משפחות עם ניסיון של שנים, כולל דיאלוג ישן עם המערכת
אז כן! זה השתיק אותי - למרות שכל הזמן ראיתי את הפחד כמוביל את ההתנגדות,
בנוסף, הייתי לבדי במערכה. מילה אחת מ"המומחים" וכל האחרים לא העזו לדבר.

עכשיו, לאחר שראיתי שההערכות שלי היו מדוייקות,
ולאחר שמצאתי אנשים נוספים שחושבים דומה,
אני בוחרת לפעול למרות ההתנגדויות
יש מאחורי ניסיון, הכרות עם המערכת והרבה אמון בדרך בה אני רואה את הדברים.

אני פועלת בתום לב, בדרך שהיא הנכונה ביותר בעיני.
אני מקווה, שעם הזמן, אחרים יצטרפו.

עניין נוסף שנגעת בו, ושאתה חוטא לי בו חטא גדול הוא:
קחי לתשומת ליבך כי את מקימה עמותה סגורה שאיננה מוכנה לייצג את מי שלא מצטרף לדרכך או לדעותייך.
מטרות העמותה רחבות מאוד ומאפשרות כל פעילות לטובת העניין.
הפעילות בשטח תיקבע ע"י חברי העמותה - גם ע"י מי שחושבים אחרת ממני!!

תארי לעצמך שבשל כך שמישהו לא מנוי על העיתון באופן טבעי או חבר בקהילה (מי שרכש כרטיס חבר) או מזדהה בשמו כאן באתר - לא היה יכול להיות שייך לקהילה הזו?
אני לא מונעת מאיש להיות חבר בעמותה.
תאר לעצמך שמישהו שאינו מנוי על העיתון או חבר בקהילה, יכתיב את דרכה
רני בעצמו אמר ש "באופן טבעי" הוא מפעל פרטי, ושהוא מתווה את הדרך, ושהוא רוצה להמשיך להתוותה גם בעתיד,
ושאם באופן טבעי יהפוך לעמותה, ואנשים נוספים יהיו בעלי זכות הצבעה, הדרך של הקהילה תשתנה.

אנשים יכולים להביע דעה, אבל הדרך של הקהילה מעוצבת ע"י רני וע"י מי שאתה ויונת מגדירים מנהיגי הקהילה.
רוב הקהילה, מכסימום אומרים "אמן". אז מנהיגי הקהילה באנלוגיה זאת, הם חברי העמותה.
אין לצפות שאנשים שאינם חברים בעמותה יתוו את דרכה.


בשמת,

אני מקימה עמותה שתקדם רעיון שאני רוצה לקדם.
אני שומעת התנגדויות, אבל עוד לא שמעתי נימוק אחד שאני יכולה לקבל אותו.
לעומת זאת, אני שומעת גם קולות שמברכים על היוזמה.
ואני שומעת המון חששות מה"איך" ומהתוצאה האפשרית (מול ההפחדות שנילוות לכל העלאה של הרעיון)

נכון, כל פעולה שאעשה יכולה להשפיע על אחרים שעושים חינוך ביתי,
ממש כמו שכל פעולה שאחרים עושים, יכולה להשפיע עלי.
עד כמה שאני יכולה להשפיע, אדאג שזה ישפיע בעיקר על חברי העמותה - לטוב ולרע.

אמרת במקום אחר:
לעומת זאת, אם יפסידו (...) - זה רק ההפסד הפרטי של משפחת שיפרון, ולא סוף פסוק.
את טועה!!
אם בית המשפט יחליט שלמשפחת שפרון יש זכות חוקית לממש את החינוך הביתי
רק על פי נהלים שנקבעים ע"י המדינה (קרי, משרד החינוך) זה יהיה תקדים שישפיע על כולנו.

אני רוצה, באמצעות העמותה, להתחיל עם משרד החינוך תהליך חיובי של בניית אמון
זו התחלת דרך וזה אומר:
שיחות לאורך זמן לגיבוש הסכמות והבנות שכל אחד מהצדדים יצטרך לבחון לאורך זמן.

כיון שכמו שאמרתי לצפריר, אין לי שום יכולת ממשית או מצפונית לקחת אחריות על אחרים,
אין לי כוונה להתחייב כלפי משרד החינוך בשם אף אחד שלא נתן לי מנדט לעשות זאת, מצד אחד,
ואין לי כוונה לדרוש ממשרד החינוך שום דבר למען מי שלא נתן לי את המנדט.
לכן לא רק שאינני מתיימרת לייצג אותך, אני במוצהר אומרת לך שזה יובהר גם מול משרד החינוך.

יתכן מאוד, שיווצר מצב שמשרד החינוך יתנהל בצורה אחת מול חברי העמותה,
ובאופן אחר מול מי שלא חבר בה - לטוב ולרע.

האם זה ישפיע עליך באופן אישי? - אולי...
בכל מקרה, תמיד תהיה לך אופציה לבחור בין האפשרויות הקיימות או ליצור אפשרות נוספת.

בינתיים, אני פתוחה לשמוע מה יש לכם לומר - מעשית, עניינית
ואתם רק מנסים לסתום לי את הפה ומבקשים ממני לא להפריע.

כיון שאני מספיק עמוסה,
אני מתפנקת בלהחליט על מה ובאילו תנאים מתאים לי לדון.
כל מה שלא תומך בי - מפריע לי ואני ממיינת בהתאם - למען בריאותי.

אני יודעת להתלבט המון המון - לפעמים לאורך שנים.
החלטתי? - אין עם מי לדבר!!

מקווה לראות את כולכם בעמותה בעוד שנה, עסוקים בלרשום את ילדיכם לשנה"ל תשס"ה

אגב, לכל מי שחושבים שיש כאן כאילו מאבק בין קהילות - אז אין!!

באופן טבעי היא קהילה מדהימה עם מאפיינים משלה. זוהי קהילה רעיונית וחברתית רחבה.
לא כל אנשי באופן עושים חינוך ביתי,
ולא כל מי שעושה חינוך ביתי חבר בקהילת באופן.

העמותה לעומת זאת, היא התאגדות משפטית שמטרתה לרכז את נושא החינוך הביתי,
לפעול לשינוי בתנאי החינוך הביתי בישראל, לקדם את הרעיון ולתת שירות למי שעושים חינוך ביתי.
היא אמורה לשרת את כל מגוון המשפחות החינוך ביתי:
אלו של באופן,
אלו שלא בבאופן, אבל כן ב הרשימה הלבנה
אלו של הקבוצה הירושלמית
ורבים רבים אחרים שאינם מוכרים לשתי הקהילות.

נאוה,
הוצאת הכל? או שיש עוד?

_אתה כל הזמן מבין יותר טוב מכולם ויודע מה טוב בשביל כולם
ולכן, מיד מתבקש מדבריך שלכל השאר אין שום מושג מה הם עושים,
ולכן מתבקש מדבריך שאין הם יכולים לעשות מעשה נכון._

תודה על הניתוח המבריק. אני לא יודע יותר טוב, אני יודע מה שאני יודע ומסה להעביר את זה בצורה מושגית דרך המילים. לא מתבקש שום דבר מדברי.

בשנה שעברה החלטת לשתוק וההוכחה שלך היתה הקלות שבה קיבלת את האישור.
פשוט לא נכון, מי שתק? מה את חושבת שהאישור ניתן לי אוטומטית? הלכתי לנציגת משרד החינוך ושם שכנעתי אותה לתת לנו אישור. בכך שאת כותבת עובדות לא נכונות את טועה ומטעה - מה גם שטיעונייך נופלים.

_אז אתה מתלבט אם לשתף פעולה או להלחם. ומקבל כאן חחיזוק למלחמתך.
אין לך דרך לדעת מה יהיו תוצאות המאבק שאתה נכנס אליו, או כיצד התוצאות ישליכו על כלל הקהילה._

אני לא מתלבט אם להלחם, ההתלבטות שלי היתה בין לעשות הכל ולהמנע מהגעה לבית המשפט ללא כל שיתוף פעולה עם משרד החינוך (למשל לעבור למחוז בו אין הקפדה על הנהלים - ויש כאלה, אלא שאני איני חושב שיש להתחמק או לברוח) או להכנע לצרכים של משרד החינוך להביא את התקנות לבחינה משפטית. לפיכך פניתי כאן אל חברי הקהילה להקשיב לרצונם והערכתם. התגובות שקבלתי היו רק חלק ממערך השיקולים האישיים שלנו.

_מן הסתם, כיון שאתה עומד בפני מאבק משפטי שיכול להיות יקר,
התארגנות והקמת קרן להגנה משפטית תפורה לצרכיך.
זה נשמע מאוד אטרקטיבי שאתה נלחם למען הקהילה
אבל למעשה, הפעולה שלך אישית מאוד - לא פחות, ואולי יותר משלי._

את מקשקשת. אם תבחני את דברי מלפני שנה וחצי בדפים השונים תמיד צדדתי בהקמת קרן לסיוע משפטי, עוד בטרם ידעתי על התקנות ועל האפשרות שאעמוד למשפט. היות ויש עוד משפחות העומדות באותו מצב הגיע העת להקים קרן כזו ולכן היא קמה - לא בגלל הצרכים האישיים שלי אלא מפני שמשרד החינוך התחיל להשתולל.
הפעולה שלי אישית, ודאי, כל הנושא הוא אישי - חינוך ביתי הוא אישי לחלוטין - זה אחד הנימוקים נגד הקמת עמותה שתייצג עניינים אישיים. לעניין האינטרס האישי שלך, איני בטוח אבל נראה לי שאת מחפשת דרך להתפרנס מהעמותה מחד (וזה לגיטימי בעיני) ומאידך, כפי שכתבתי - ונראה לי שזה מה "שהוציא את הדב מרבצו" - את משתמשת בעקרונות האוטונומיה ההורית על מנת שתוכלי לכופף את מערכת החינוך לצרכייך המיוחדים - וגם זה לגיטימי.
איני בכוונת הקרן לסיוע משפטי לההסמת על כספם של בודדים דווקא הקמת העמותה הזו של הקרן תאפשר גיוס תרומות שאינן חייבות להגיע דווקא מחברי הקהילה.

למרות שכל הזמן ראיתי את הפחד כמוביל את ההתנגדות
ובכן, חושייך הבריאים מכזבים, לא היה ואין שום פחד. זה לא המניע להתנגדות. המניעים להתנגדות פורטו באריכות ואין צורך לחפש בין השורות אחר מניעים נסתרים. מעבר לכך, בפעם הזו כשאת מקימה עמותה לא יצאתי כנגדה אפילו פעם אחת, אלא שעוורון הכה בך ואת מסננת מדברי את מה שאת רוצה לקרוא.
למשל-
_עניין נוסף שנגעת בו, ושאתה חוטא לי בו חטא גדול הוא:
קחי לתשומת ליבך כי את מקימה עמותה סגורה שאיננה מוכנה לייצג את מי שלא מצטרף לדרכך או לדעותייך._

אצטט מדברייך שהובילו אותי למסקנה זו -
העמותה תפעל לקידום האינטרסים של חבריה ולא של אלמונים פלונים שרוקעים ברגליהם.
ההסכם יהיה בין משרד החינוך לבין העמותה ויוחל על חבריה. האנרכיסטים יוכלו להמשיך למרוד בדרכם.

לעניין באופן טבעי - אכן העיתון מפעל פרטי. אבל וזה חשוב ניתן להשפיע על ידי עשיה. את מנסה להשפיע ללא עשיה כלל ומכאן את נוהגת על פי כללים שאינך מוכנה לקבל בעמותה שלך. שהרי את ניסית ומנסה להשפיע ללא עשיה ואף אחד לא מונע בעדך - זה ההבדל. בעסק הפרטי הזה שמובל על ידי הנהגתו גם מי שאינו חבר בקהילה משפיע על ידי עשיה ותרומה - למשל את עצמך שמקדמת ענינים על דרך השלילה - מקצינה עמדות ומחייבת תגובה.

ראי,
זה מעניין שאת משתלחת בי כאשר אני מנסה לאחל לך הצלחה ולהצביע ענינית על מה שנראה לי טעון תיקון. איני מתנגד לך ואני באמת מאחל לך הצלחה.

לעניין השפעת מעשי על כל מי שעושה חינוך ביתי בארץ - אני מודע לכך - אין מדובר רק בתוצאות המשפט, מדובר גם בכל הפעילות שלי ושל משפחתי ושל כל מי ששותף לעשיה - ברבדים רבים ובתחומים רבים.

אני יודע שנאמר לך על ידי קצינת ביקור כי היא לא יכולה לשנות את התקנות וכי רצוי שנתארגן על מנת להשפיע על משרד החינוך מבחוץ. אני מבין שאת חושבת שהדרך לעשות זאת היא בעזרת עמותה. אני רק יכול לספר לך שאישיות בכירה בהרבה מקצינת ביקור סדיר הגיבה לרעיון ההתארגנות אל מול משרד החינוך בצורה של עמותה וכו' - אז התארגנות כזו תהיה כמו כל התארגנות של הורים לבית ספר פרטי.

אבל, חושייך הבריאים והאינטואיציה שלך מנחים אותך להמשיך בדרכך ולהווכח או להוכיח מה השאת טוענת - אז קדימה, הפסיקי לבזבז אנרגיה בהשתלחויות פרטיות והקימי כבר את העמותה שלך, הגיעי להסכם עם משרד החינוך ואל תוותרי בשום מקרה לאף אחד.

וכבר כתבתי לך במקום אחר השם המוצלח ביותר הוא זהב - זכויות הורים בחינוך.

עלי והצליחי.

אתה כרגיל, צודק

תודה על האיחולים

אני שומעת התנגדויות, אבל עוד לא שמעתי נימוק אחד שאני יכולה לקבל אותו.
זכותך לא לקבל, אבל נימוקים יש ויש.


רוב הקהילה, מכסימום אומרים "אמן".

ואתם רק מנסים לסתום לי את הפה ומבקשים ממני לא להפריע.
הניסוחים האלה לא מקובלים עלי.
לא הגדרת החברים כשפוטים אומרי הן
ולא האשמה בסתימת פיות.
נאוה, אנא, ממך אני מצפה ליותר.

אם תבחני את דברי מלפני שנה וחצי בדפים השונים תמיד צדדתי בהקמת קרן לסיוע משפטי
ולמעשה, נאוה, צפריר אז הציע לך את היוזמה של מימון משפט למענך ולמען יהונתן.
וכאמור, אילו היתה זו יוזמה פרטית שלך הייתי תומכת בעמותה הפרטית שלך בלי הסתייגויות.

רק לשם הדיוק:
היוזמה להקמת קרן לסיוע משפטי נולדה עוד לפני שמישהו העלה בדעתו שדווקא משפחת שפרון תעמוד לדין. את היוזמה החל (וממשיך) אלכסנדר, וצפריר ואחרים הצטרפו אליו.

סליחה! טעיתי

חבר'ה, איפה ה"בכייף"?....

למתעניינים - יש גם naava]אתר עמותה למשפחות המחנכות בבית 2000[/po]/

סוג ההערות שאשמח לקבל:
חישבו על מה הייתם רוצים שעמותה כזאת תעשה.
חפשו בין המטרות אם יש היכנשהו ניסוח שמגביל אותה מלבצע את הפעילות שחשבתם עליה.
אם יש במטרות משהו שלא מוצא חן בעיניכם - זה לא עקרוני כי העמותה לא חייבת לעשות הכל,

למה לא עקרוני?
כי הגדרת המטרות קובעת את מה העמותה יכולה לעשות.
ככל שהמטרות רחבות יותר, כך יש לעמותה יותר חופש פעולה.
ניסינו לכסות כל רעיון אפשרי - ובכל זאת, בטח פיספסתי משהו.

חישבו על העמותה כגוף שתומך בקהילת המחנכים בבית - לאורך זמן.
שלב ראשון - נהלים, מימון
שלב שני - ???

חישבו על הקהילה של המחנכים בבית גם בגדול.
היום - 100 (???) משפחות
מחר - 1000
בעוד 10 שנים - אולי יותר?

מה הייתם רוצים מעמותה שכזאת? - אם כלום, אז זה לא משנה, כי כרגע ההערות שאני מחפשת הן רק לגבי ניסוחים מגבילים.

עוד משהו
אם יש לכם חוקים ופסיקות שמחזקים סעיפים שונים של המטרות
אשמח אם תשלחו לי במייל nav@mcc.org.il את נוסח הסעיף + החוק או הפסיקה המחזקים את דרכנו.

זהו!!

למתנגדים - יש את דיונים לצד העמותה

למי שרוצים לתרום לדיון - יש את הדף הזה, ויש את המייל שלי