דיונים טיפולים ילדים
דיונים טיפולים ילדים
שלום משה.
מדובר הוא בילד בן 6.הקשיים הבולטים שלו הם בעיקר : מוותר לעצמו. בכל מטלה שמתקשה או אינו אוהב לבצע. קושי בהתמצאות מרחבית.
קשיי גרפומוטריים. ( הספיראלות והשמיניות)כמו כן , קיים חוסר תאום בדומיננטיות. כותב - בימין. בועט - בשמאל .(הרגל החזקה שלו.) עין שמאל דומיננטית.
הילד מאוד מוטורי.חכם ואינטלגטי.
הילד מצטיין במשחק כדורגל .המאמן עומד על כך שלא ישנו לו את הרגל הדומיננטית.מה דעתך??
מדובר הוא בילד בן 6.הקשיים הבולטים שלו הם בעיקר : מוותר לעצמו. בכל מטלה שמתקשה או אינו אוהב לבצע. קושי בהתמצאות מרחבית.
קשיי גרפומוטריים. ( הספיראלות והשמיניות)כמו כן , קיים חוסר תאום בדומיננטיות. כותב - בימין. בועט - בשמאל .(הרגל החזקה שלו.) עין שמאל דומיננטית.
הילד מאוד מוטורי.חכם ואינטלגטי.
הילד מצטיין במשחק כדורגל .המאמן עומד על כך שלא ישנו לו את הרגל הדומיננטית.מה דעתך??
-
משה_אלבאום*
- הודעות: 191
- הצטרפות: 31 מרץ 2005, 15:31
- דף אישי: הדף האישי של משה_אלבאום*
דיונים טיפולים ילדים
גלית כשילד הוא בן שש, לא ניתן עדיין לבדוק האם הוא יצטיין בספורט. בגיל הזה ניתן למצות את היכולות למרות שישנם קשיי קורדי נציה כפי שאת מתארת. מה שמומלץ הוא לעבוד איתו על סיום השליטה בכל היכולות המוטוריות, ועל ידי כך לשחרר את יכולותיו בכל התחומים.
יכול להיות שהסיבה שהוא מוותר לעצמו היא כי הוא מתקשה ומתוסכל מחוסר היכולת המוטורית, למרות היותר ספורטאי טוב. המוטוריקה הגסה הינה כ עשרה % בלבד מהקורטקס המוטורי. שאר החלקים חשובים יותר מבחינת התפיסה של האדם את עצמו.
אין שום פסול בכך שהילד בועט בשמאל. לאחר שיתקן את כל המוטוריקה, יבחר במילא מה שטוב לו. אסור לקבוע עבור אדם את צדיותו. רק במקרים קיצוניים בלבד מותר להתערב. לרוב צריך להעלות את רמתו בכל הכיוונים ולאפשר לו לבחור לבד.
יכול להיות שהסיבה שהוא מוותר לעצמו היא כי הוא מתקשה ומתוסכל מחוסר היכולת המוטורית, למרות היותר ספורטאי טוב. המוטוריקה הגסה הינה כ עשרה % בלבד מהקורטקס המוטורי. שאר החלקים חשובים יותר מבחינת התפיסה של האדם את עצמו.
אין שום פסול בכך שהילד בועט בשמאל. לאחר שיתקן את כל המוטוריקה, יבחר במילא מה שטוב לו. אסור לקבוע עבור אדם את צדיותו. רק במקרים קיצוניים בלבד מותר להתערב. לרוב צריך להעלות את רמתו בכל הכיוונים ולאפשר לו לבחור לבד.
דיונים טיפולים ילדים
למשה . תודה על התשובה המשכנעת.
בחלונית מצויין :
_אתה מלמד הכי טוב את מה שאתה הכי צריך ללמוד בעצמך ."
מתאים לי בול....
בחלונית מצויין :
_אתה מלמד הכי טוב את מה שאתה הכי צריך ללמוד בעצמך ."
מתאים לי בול....
-
משה_אלבאום*
- הודעות: 191
- הצטרפות: 31 מרץ 2005, 15:31
- דף אישי: הדף האישי של משה_אלבאום*
דיונים טיפולים ילדים
מה שהתכוונתי בנושא אבחנת הכישרון של ילד בן שש, הוא שלא ניתן לדעת לאן הוא יתפתח, למרות הכישרון המולד. ברור שניתן לאבחן את רמת הכישרון בכל אחד מתחומי הפוטנציאל, כבר מיום הלידה.
-
אנונימי
דיונים טיפולים ילדים
משה רציתי לשאול את דעתך בנושא מסוים.
אני חונך של ילד מסויים כבר כמה שנים וההורים שלו כמעט לא בבית והוא סובל מזה ויש לו קשיים בבית הספר הוא לים ולכן הצמידו אותי אלוי כי הצלחתי לדבר איתו ולגרום לו להתנהג יותר טוב.
ההורים שלו חושבים שהוא עצמאי ולכן הם משאירים אותו לבד עד כדי מצב של הזנחה לפעמים.
לאחרונה הוא פיתח פחדים מלהישאר לבד ואפילו אם אבא שלו הוא לא מסכים להשאר ואיתי כן.
האם הפחדים וההתנהגות נובעים מזעקה לא מודעת לשומת לב? האם הוא מפחד להשאר עם אבא שלו כי הוא לא מרגיש מספיק בטוח איתו לאחר שזה לא היה בבית רוב הזמן?
ניסתי לדבר אם האמא ולרמוז לה שתהיה איתו יותר זמן אך היא עסוקה ולכן היא דחפה לו רטלין בכמות כזו שהוא נראה לפעמים כמו מסומם (למרות שכשדיברתי איתה היא לא הייתה בעד רטלין אך כנראה שזה קל לה היותר מלהתמודד עם הבן שלה).
אשמח לקבל את דעתך על המצב.
בתקווה ללמוד מתשובתך תודה רבה y.p
אני חונך של ילד מסויים כבר כמה שנים וההורים שלו כמעט לא בבית והוא סובל מזה ויש לו קשיים בבית הספר הוא לים ולכן הצמידו אותי אלוי כי הצלחתי לדבר איתו ולגרום לו להתנהג יותר טוב.
ההורים שלו חושבים שהוא עצמאי ולכן הם משאירים אותו לבד עד כדי מצב של הזנחה לפעמים.
לאחרונה הוא פיתח פחדים מלהישאר לבד ואפילו אם אבא שלו הוא לא מסכים להשאר ואיתי כן.
האם הפחדים וההתנהגות נובעים מזעקה לא מודעת לשומת לב? האם הוא מפחד להשאר עם אבא שלו כי הוא לא מרגיש מספיק בטוח איתו לאחר שזה לא היה בבית רוב הזמן?
ניסתי לדבר אם האמא ולרמוז לה שתהיה איתו יותר זמן אך היא עסוקה ולכן היא דחפה לו רטלין בכמות כזו שהוא נראה לפעמים כמו מסומם (למרות שכשדיברתי איתה היא לא הייתה בעד רטלין אך כנראה שזה קל לה היותר מלהתמודד עם הבן שלה).
אשמח לקבל את דעתך על המצב.
בתקווה ללמוד מתשובתך תודה רבה y.p
-
משה_אלבאום*
- הודעות: 191
- הצטרפות: 31 מרץ 2005, 15:31
- דף אישי: הדף האישי של משה_אלבאום*
דיונים טיפולים ילדים
YP מי האחראי על הילד הזה, ומי הוא שהעביר אותו אליך לחונכות. נראה כחשוב ביותר שע"ס תהייה מעורבת במקרה.
לא נראה שמומלץ לטפל במקרה כזה ללא שינוי של גישות ההורים.
בהצלחה.
לא נראה שמומלץ לטפל במקרה כזה ללא שינוי של גישות ההורים.
בהצלחה.
-
אנונימי
דיונים טיפולים ילדים
משה אני לא יודע אם העו"ס תעזור כי האמא והילדים לא מודעים לבעיה וחושבת שהכול בסדר ושיש להם הכול אפילו אהבה (מרחוק) אבל אין להם הורים וזאת הבעיה.
כול עוד האמא נותנת להם תנאים טובים (לפי הגדרה של אוכל ומחייה) ואומרת שהכול בסדר לעובדת אין הרבה מה לעשות . לא כך?
תודה רבה שוב. y.p
נ.ב: כול הכבוד אני ממש מעריץ אותך על זה שאתה ככה יושב כול פעם ועונה לכול אחד ברצינות ( וגם על כול השאר
)
אני שמח שיש מעט אנשים כמוך תודה על הכול . y.p
כול עוד האמא נותנת להם תנאים טובים (לפי הגדרה של אוכל ומחייה) ואומרת שהכול בסדר לעובדת אין הרבה מה לעשות . לא כך?
תודה רבה שוב. y.p
נ.ב: כול הכבוד אני ממש מעריץ אותך על זה שאתה ככה יושב כול פעם ועונה לכול אחד ברצינות ( וגם על כול השאר
אני שמח שיש מעט אנשים כמוך תודה על הכול . y.p
-
משה_אלבאום*
- הודעות: 191
- הצטרפות: 31 מרץ 2005, 15:31
- דף אישי: הדף האישי של משה_אלבאום*
דיונים טיפולים ילדים
YP במידה ואין מודעות למצב, הרי שזהו אחד התפקידים שלך כמטפל. האם אתה מטפל במסגרת הקשר שלך עם הילד הזה? האם האם מודעת לעובדת היותך מטפל? גם אם לא, הרי שברמה האנושית התהליך חשוב. שווה לגרום להורים לשים לב למצב וסיבותיו.
תודה על דבריך, אשמח שיהיו המון ולא מעט.
תודה על דבריך, אשמח שיהיו המון ולא מעט.
דיונים טיפולים ילדים
הבת שלי (7) מתנגדת מאד לטיפול. ברור שזה מפני שקשה לה, סף התיסכול נמוך, הבטחון העצמי נמוך...ההתנגדות היא מילולית (אומרת: "אני לא רוצה לעשות את זה, ולא את זה, ולא את זה") ופיזית: פשוט לא מבצעת. מתנגדת לתרגל בבית.
רעיונות? תובנות?
רעיונות? תובנות?
-
משה_אלבאום*
- הודעות: 191
- הצטרפות: 31 מרץ 2005, 15:31
- דף אישי: הדף האישי של משה_אלבאום*
דיונים טיפולים ילדים
שלום יעל, תודה על השיתוף.
מספר שאלות די מסובכות עומדות על הפרק בכדי להבין מקרה מעין זה. מקווה שיעברו עליך בקלות.
שאלות אלו ורבות אחרות עומדות על הפרק. אני ממליץ להרחיב את הפרטים שמסרת על מנת שנוכל ליעץ יותר.
מספר שאלות די מסובכות עומדות על הפרק בכדי להבין מקרה מעין זה. מקווה שיעברו עליך בקלות.
- האם הבית מוכן לקבל באמת את השינויים שהיא תעבור?
- האם הבעיות שלה משמשות כחלק ותפקיד כלשהו בקתשורת בין ההורים והמשפחה.
- עד כמה היא מתאימה למטפל ולהפך?
- האם עברה אבחן מקצועי של השיטה? במידה וכן, אלו שאלות שחייבים להפנות דרך המטפל למאבחן. ישנם פרמטרים רבים באבחון שיכולים לעזור מאוד בהתמודדות הזו.
- האם אתם ההורים יודעים להציב גבולות ברורים ולעמוד מאחורי ההחלטות (יהרג ובל יעבור).
- מה הרווח שלה מהישארות במצבה?
- עד כמה היא גורמת לכם למתח בבית, ועד כמה המתח בבית (במידה ואכן נוצר) משרת את הצרכים של כלל המשפחה או של אחד ההורים?
- מה מהות הקשיים שמהן היא סובלת ולמה היא צריכה טיפול? הדברים שהצגת כגון ביטחון, דימוי והתנגדויות, הם תוצר ולא מקור.
שאלות אלו ורבות אחרות עומדות על הפרק. אני ממליץ להרחיב את הפרטים שמסרת על מנת שנוכל ליעץ יותר.
-
משה_אלבאום*
- הודעות: 191
- הצטרפות: 31 מרץ 2005, 15:31
- דף אישי: הדף האישי של משה_אלבאום*
דיונים טיפולים ילדים
יעל האם את מטפלת בשיטה או בדרך אחרת?
דיונים טיפולים ילדים
האם הבית מוכן לקבל באמת את השינויים שהיא תעבור?
כן
האם הבעיות שלה משמשות כחלק ותפקיד כלשהו בקתשורת בין ההורים והמשפחה.
בוא נגיד שהיא מאד במרכז
עד כמה היא מתאימה למטפל ולהפך?
להרגשתי יש התאמה
האם עברה אבחן מקצועי של השיטה? במידה וכן, אלו שאלות שחייבים להפנות דרך המטפל למאבחן. ישנם פרמטרים רבים באבחון שיכולים לעזור מאוד בהתמודדות הזו.
אבקש מהמטפלת לטפל בכך
האם אתם ההורים יודעים להציב גבולות ברורים ולעמוד מאחורי ההחלטות (יהרג ובל יעבור).
זה באמת צד חלש של שנינו...במיוחד שלי. עובדים על זה
מה הרווח שלה מהישארות במצבה?
נמצאת במרכז העינינים, כולם עסוקים בה...
עד כמה היא גורמת לכם למתח בבית, ועד כמה המתח בבית (במידה ואכן נוצר) משרת את הצרכים של כלל המשפחה או של אחד ההורים?
אין במיוחד מתח. יש הרהורים: האם לנדנד לה לתרגל? האם הטיפול יעיל גם ללא תרגול? האם להמשיך בטיפול למרות ההתנגדות או לא? האם יש טעם בטיפול שיש אליו כ"כ הרבה התנגדות?
מה מהות הקשיים שמהן היא סובלת ולמה היא צריכה טיפול?
קשיים מוטוריים, סירבול, חוסר מודעות לגוף ולגבולותיו, קשיי תקשורת (מילוליים ולא מילוליים). מבחינה רגשית היא מאד "תינוקית". כלומר היא מצטיירת כמאד בוגרת, אבל ריגשית מאד קשה לה. קשה לה להסתגל לשינויים, לאנשים חדשים, למצבים חדשים...היא ילדה מאד מיוחדת.
אני לא מטפלת לא בשיטה שלך, ולא בשום שיטה אחרת..
תודה על ההתייחסות.
כן
האם הבעיות שלה משמשות כחלק ותפקיד כלשהו בקתשורת בין ההורים והמשפחה.
בוא נגיד שהיא מאד במרכז
עד כמה היא מתאימה למטפל ולהפך?
להרגשתי יש התאמה
האם עברה אבחן מקצועי של השיטה? במידה וכן, אלו שאלות שחייבים להפנות דרך המטפל למאבחן. ישנם פרמטרים רבים באבחון שיכולים לעזור מאוד בהתמודדות הזו.
אבקש מהמטפלת לטפל בכך
האם אתם ההורים יודעים להציב גבולות ברורים ולעמוד מאחורי ההחלטות (יהרג ובל יעבור).
זה באמת צד חלש של שנינו...במיוחד שלי. עובדים על זה
מה הרווח שלה מהישארות במצבה?
נמצאת במרכז העינינים, כולם עסוקים בה...
עד כמה היא גורמת לכם למתח בבית, ועד כמה המתח בבית (במידה ואכן נוצר) משרת את הצרכים של כלל המשפחה או של אחד ההורים?
אין במיוחד מתח. יש הרהורים: האם לנדנד לה לתרגל? האם הטיפול יעיל גם ללא תרגול? האם להמשיך בטיפול למרות ההתנגדות או לא? האם יש טעם בטיפול שיש אליו כ"כ הרבה התנגדות?
מה מהות הקשיים שמהן היא סובלת ולמה היא צריכה טיפול?
קשיים מוטוריים, סירבול, חוסר מודעות לגוף ולגבולותיו, קשיי תקשורת (מילוליים ולא מילוליים). מבחינה רגשית היא מאד "תינוקית". כלומר היא מצטיירת כמאד בוגרת, אבל ריגשית מאד קשה לה. קשה לה להסתגל לשינויים, לאנשים חדשים, למצבים חדשים...היא ילדה מאד מיוחדת.
אני לא מטפלת לא בשיטה שלך, ולא בשום שיטה אחרת..
תודה על ההתייחסות.
-
משה_אלבאום*
- הודעות: 191
- הצטרפות: 31 מרץ 2005, 15:31
- דף אישי: הדף האישי של משה_אלבאום*
דיונים טיפולים ילדים
יעל
קשיים מוטוריים, סירבול, חוסר מודעות לגוף ולגבולותיו, קשיי תקשורת (מילוליים ולא מילוליים). מבחינה רגשית היא מאד "תינוקית". כלומר היא מצטיירת כמאד בוגרת, אבל ריגשית מאד קשה לה. קשה לה להסתגל לשינויים, לאנשים חדשים, למצבים חדשים...היא ילדה מאד מיוחדת.
עבודת השיטה אמורה לענות במדויק על הקשיים הללו.
האם באבחון קבלתם תמונת מצב של התנהגויותיה, מהזווית של מה תכונה ומה תוצר? באבחון נכון ניתן לקבל תמונה די ברורה בנושא. ללא תמונה של מה מקור ומה תוצר, ניתן לחשוב בטעות שחלק מהנושאים הנראים לך כתכונות, או מיוחדות, הם באמת כאלו למרות שזה לא בהכרח חייב להיות.
למשל, ילד בעל קשיים מוטוריים כפי שציינת, סובל לרוב מקושי בתפיסה המרחבית. קושי כזה מוביל פעמים רבות לקושי להסתגל לשינויים, ולכן גם לאנשים חדשים (חרדה מכל מה שאינו מוכר).
העובדה שהיא ילדה מאוד מיוחדת, היא ברורה ורק כך ניתן להתייחס אליה, כי כל אחד מאיתנו מאוד מיוחד (ללא יוצא מהכלל). לא הייתי משתמש בזה או מייחס לכך חשיבות רבה מדי, לפני שהיא תגיע לתפקד ברמה נורמטיבית מבחינה מוטורית ותפקודית.
הקושי בתקשורת מילולית ולא מילולית יכול להצביע על קושי במערכת החושים (רגישויות ייתר-חסר), האם את מודעת למצב?
הנושא החשוב ביותר העולה מתוך דבריך (מעבר לצורך המיידי לתקן את היכולות המוטוריות והחושיות) הוא הצורך ללמוד להציב גבולות ברורים.
ילד שהוריו אינו מסוגל לכך, הוא ילד מפוחד, שאינו מסוגל לדעת מה נכון ומה לא. הצורך הראשוני של ילד ללא גבולות, הוא לגרום להוריו בדרכים שונות להתחזק, על מנת ללמוד להציב לו גבולות. הילד יבצע זאת בדרכים יצירתיות מאוד, כאשר בכל ניסיון שלא הצליח, הוא יכול לנסות ולהחמיר במקצת את הלחץ המופעל על ההורים, בכדי לנסות ולהכריח אותם להבין ולהגיב למצוקתו. כך יוכלו לתפקד כהורים המסוגלים לשלוט בילד.
מאוד מפחיד את הילדים לדעת שהם יכולים להגיע לגיל ההתבגרות, מבלי שיהיה מישהו היכול לעצור את השיגעונות של הנער/ה (הצורך של הילד בהורה חזק, בכדי שיוכל לסמוך על המעברים המסובכים והקשים שיעבור בחייו, טבוע בגנטיקה האנושית).
בהצלחה
קשיים מוטוריים, סירבול, חוסר מודעות לגוף ולגבולותיו, קשיי תקשורת (מילוליים ולא מילוליים). מבחינה רגשית היא מאד "תינוקית". כלומר היא מצטיירת כמאד בוגרת, אבל ריגשית מאד קשה לה. קשה לה להסתגל לשינויים, לאנשים חדשים, למצבים חדשים...היא ילדה מאד מיוחדת.
עבודת השיטה אמורה לענות במדויק על הקשיים הללו.
האם באבחון קבלתם תמונת מצב של התנהגויותיה, מהזווית של מה תכונה ומה תוצר? באבחון נכון ניתן לקבל תמונה די ברורה בנושא. ללא תמונה של מה מקור ומה תוצר, ניתן לחשוב בטעות שחלק מהנושאים הנראים לך כתכונות, או מיוחדות, הם באמת כאלו למרות שזה לא בהכרח חייב להיות.
למשל, ילד בעל קשיים מוטוריים כפי שציינת, סובל לרוב מקושי בתפיסה המרחבית. קושי כזה מוביל פעמים רבות לקושי להסתגל לשינויים, ולכן גם לאנשים חדשים (חרדה מכל מה שאינו מוכר).
העובדה שהיא ילדה מאוד מיוחדת, היא ברורה ורק כך ניתן להתייחס אליה, כי כל אחד מאיתנו מאוד מיוחד (ללא יוצא מהכלל). לא הייתי משתמש בזה או מייחס לכך חשיבות רבה מדי, לפני שהיא תגיע לתפקד ברמה נורמטיבית מבחינה מוטורית ותפקודית.
הקושי בתקשורת מילולית ולא מילולית יכול להצביע על קושי במערכת החושים (רגישויות ייתר-חסר), האם את מודעת למצב?
הנושא החשוב ביותר העולה מתוך דבריך (מעבר לצורך המיידי לתקן את היכולות המוטוריות והחושיות) הוא הצורך ללמוד להציב גבולות ברורים.
ילד שהוריו אינו מסוגל לכך, הוא ילד מפוחד, שאינו מסוגל לדעת מה נכון ומה לא. הצורך הראשוני של ילד ללא גבולות, הוא לגרום להוריו בדרכים שונות להתחזק, על מנת ללמוד להציב לו גבולות. הילד יבצע זאת בדרכים יצירתיות מאוד, כאשר בכל ניסיון שלא הצליח, הוא יכול לנסות ולהחמיר במקצת את הלחץ המופעל על ההורים, בכדי לנסות ולהכריח אותם להבין ולהגיב למצוקתו. כך יוכלו לתפקד כהורים המסוגלים לשלוט בילד.
מאוד מפחיד את הילדים לדעת שהם יכולים להגיע לגיל ההתבגרות, מבלי שיהיה מישהו היכול לעצור את השיגעונות של הנער/ה (הצורך של הילד בהורה חזק, בכדי שיוכל לסמוך על המעברים המסובכים והקשים שיעבור בחייו, טבוע בגנטיקה האנושית).
בהצלחה
דיונים טיפולים ילדים
יעל,
השאלות של משה, כמו גם תשובותייך, אלה נושאים שעולים ומתבררים באבחון. כך אפשר לבנות תוכנית טיפולית שלוקחת בחשבון את כל הנתונים.
ובינתיים -
1) אולי ניתן למצוא טכניקות שביתך כן אוהבת ושהתרגול אותן יגרום לה הנאה.
2) אולי כדאי להשאיר את ההתמודדות עם חוסר הטיפול - לה ולהפוך את הנושא לעניין שבינה לבין המטפלת ללא התערבות שלך. הגישה אמורה להיות מתוך מקום שסומך עליה (על הבת) שתעשה החלטות נבונות (אין צורך לאמר מה הן).
3) ובכל זאת, כאם מעורבת, מותר להציע לה פרס בכל פעם שהמטפלת מדווחת לך על התקדמות/שיפור (שנובע מתרגול בבית), כאלטרנטיבה לתשומת הלב שהיא משיגה בהתעסקות שלכם סביב התרגול ועדיין יהיה לה מה להרוויח.
השאלות של משה, כמו גם תשובותייך, אלה נושאים שעולים ומתבררים באבחון. כך אפשר לבנות תוכנית טיפולית שלוקחת בחשבון את כל הנתונים.
ובינתיים -
1) אולי ניתן למצוא טכניקות שביתך כן אוהבת ושהתרגול אותן יגרום לה הנאה.
2) אולי כדאי להשאיר את ההתמודדות עם חוסר הטיפול - לה ולהפוך את הנושא לעניין שבינה לבין המטפלת ללא התערבות שלך. הגישה אמורה להיות מתוך מקום שסומך עליה (על הבת) שתעשה החלטות נבונות (אין צורך לאמר מה הן).
3) ובכל זאת, כאם מעורבת, מותר להציע לה פרס בכל פעם שהמטפלת מדווחת לך על התקדמות/שיפור (שנובע מתרגול בבית), כאלטרנטיבה לתשומת הלב שהיא משיגה בהתעסקות שלכם סביב התרגול ועדיין יהיה לה מה להרוויח.
דיונים טיפולים ילדים
תודה, אתם מחזקים את הכיוון שלי...
ולהפוך את הנושא לעניין שבינה לבין המטפלת ללא התערבות שלך.
האם הכוונה לשבת בטיפול ולא להגיב? להגיב רק כאשר משתפת פעולה? לא לשבת בחדר בזמן הטיפול?
ולהפוך את הנושא לעניין שבינה לבין המטפלת ללא התערבות שלך.
האם הכוונה לשבת בטיפול ולא להגיב? להגיב רק כאשר משתפת פעולה? לא לשבת בחדר בזמן הטיפול?
-
משה_אלבאום*
- הודעות: 191
- הצטרפות: 31 מרץ 2005, 15:31
- דף אישי: הדף האישי של משה_אלבאום*
דיונים טיפולים ילדים
תודה תמר על ההרחבה החשובה.
דיונים טיפולים ילדים
יעל,
תמיד רצוי שהורה יהיה נוכח בטיפול. (אולי אפשר לגייס את אבא?).
לגבי תגובות...לא הייתי רוצה שהורה ישב בחדר כמו עציץ. אפשר לנצל את הזמן הזה להתבוננות בדינאמיקה שנוצרת בחדר, לנשום עמוק ולבדוק מה ההתנגדות שלה עושה לך, ולמה?
כן, מותר להתפעל משיתוף פעולה כשהוא מוצלח, אם ביתך נתקלת בקושי לשתף פעולה, את יכולה למשל לשאול אותה כיצד את יכולה לעזור לה..בשום אופן לא להדגים לה איך את מצליחה תרגיל כזה או אחר, אם כבר אז להפך, לחשוף אותה לאפשרות שגם את מתקשה, כך תתני לגיטימציה לקושי, במקום להפוך את הקושי לכלי עצבני.
את יכולה לבקש מהמטפלת שתלמד אותך (בזמן הטיפול) - עיסוי, במטרה ליצור תקשורת מענגת, כשתוך כדי עיסוי את מבררת האם כך נעים? וכך? וזה?
הזדמנות לביתך לבטא את עצמה מילולית, לחוות אותך כקשובה לה, לצרכים שלה... ולתרגל גבולות גוף.
כמובן שכדאי לשתף את המטפלת בתחושותייך ולהפנות אליה את השאלות, כדי לברר איתה איך לדעתה את יכולה לשתף פעולה...בוודאי יהיו לה רעיונות משלה, רק בבקשה תהיי פתוחה לתשובות כנות.
כשבני היה מטופל (בערך כשהיה בגיל של ביתך), אחד הדברים הראשונים שהמטפלת שלו אמרה לי היה שאני צריכה ללמוד לשחרר אותו.
לשחרר זה אומר, להניח לו להתמודד עם עצמו. להיות שם בשבילו (לא במקומו), שידע שאם הוא צריך אותי - אני שם. שידע שאני סומכת עליו, שיש בתוכו כוחות אדירים והוא לא ממש צריך אותי כדי למצוא אותם.
זה לא תהליך פשוט, הייתי צריכה קודם להחליט עם עצמי שאני צריכה "להפריד" אותו ממני, שהוא לא אני, שהצרכים שלו לא קשורים לצרכים שלי ושאם אני רוצה לגדל ילד עצמאי ובוטח בעצמו, אני צריכה לעזור לו לחשוף את עצמו - לעצמו.
סבלנות, סבלנות. (סבלנות פעילה, לא פסיבית). @}
תמיד רצוי שהורה יהיה נוכח בטיפול. (אולי אפשר לגייס את אבא?).
לגבי תגובות...לא הייתי רוצה שהורה ישב בחדר כמו עציץ. אפשר לנצל את הזמן הזה להתבוננות בדינאמיקה שנוצרת בחדר, לנשום עמוק ולבדוק מה ההתנגדות שלה עושה לך, ולמה?
כן, מותר להתפעל משיתוף פעולה כשהוא מוצלח, אם ביתך נתקלת בקושי לשתף פעולה, את יכולה למשל לשאול אותה כיצד את יכולה לעזור לה..בשום אופן לא להדגים לה איך את מצליחה תרגיל כזה או אחר, אם כבר אז להפך, לחשוף אותה לאפשרות שגם את מתקשה, כך תתני לגיטימציה לקושי, במקום להפוך את הקושי לכלי עצבני.
את יכולה לבקש מהמטפלת שתלמד אותך (בזמן הטיפול) - עיסוי, במטרה ליצור תקשורת מענגת, כשתוך כדי עיסוי את מבררת האם כך נעים? וכך? וזה?
הזדמנות לביתך לבטא את עצמה מילולית, לחוות אותך כקשובה לה, לצרכים שלה... ולתרגל גבולות גוף.
כמובן שכדאי לשתף את המטפלת בתחושותייך ולהפנות אליה את השאלות, כדי לברר איתה איך לדעתה את יכולה לשתף פעולה...בוודאי יהיו לה רעיונות משלה, רק בבקשה תהיי פתוחה לתשובות כנות.
כשבני היה מטופל (בערך כשהיה בגיל של ביתך), אחד הדברים הראשונים שהמטפלת שלו אמרה לי היה שאני צריכה ללמוד לשחרר אותו.
לשחרר זה אומר, להניח לו להתמודד עם עצמו. להיות שם בשבילו (לא במקומו), שידע שאם הוא צריך אותי - אני שם. שידע שאני סומכת עליו, שיש בתוכו כוחות אדירים והוא לא ממש צריך אותי כדי למצוא אותם.
זה לא תהליך פשוט, הייתי צריכה קודם להחליט עם עצמי שאני צריכה "להפריד" אותו ממני, שהוא לא אני, שהצרכים שלו לא קשורים לצרכים שלי ושאם אני רוצה לגדל ילד עצמאי ובוטח בעצמו, אני צריכה לעזור לו לחשוף את עצמו - לעצמו.
סבלנות, סבלנות. (סבלנות פעילה, לא פסיבית). @}
דיונים טיפולים ילדים
תמר
הייתי צריכה קודם להחליט עם עצמי שאני צריכה "להפריד" אותו ממני, שהוא לא אני, שהצרכים שלו לא קשורים לצרכים שלי ושאם אנירוצה לגדל ילד עצמאי ובוטח בעצמו, אני צריכה לעזור לו לחשוף את עצמו - לעצמו
כמה נכונה האמירה הזו. מנסיוני האישי, ילדי בן השש וחצי המטופל בשיטה, היה כל כך תלוי בי ובסביבה ולא רק בגלל הקשיים שלו, מאוד נוח לנו כהורים לעזור לילדנו כשאנו רואים שהם מתקשים, ע"מ לצמצם אצלם את התסכול, שלא יפגע, שלא יפגעו בו, לבקש מהסביבה להתחשב בו. כהורים, קיימת אצלנו הנטייה "להקל" על הילד ולא מהמקום "אני אעשה במקומו, כי קשה לו", אלא מתוך הרצון לקדם אותו. עוד בתחילת הטיפול כשהבנתי שאני צריכה "לשחרר", במטלות הקטנות היומיומיות כמו להתארגן לקראת היציאה לגן, הפסקתי לעקוב אחריו צעד אחר צעד ולוודא שהוא מתארגן. התפניתי למטלות שלי ואמרתי שאני יורדת להכין כמה דברים, בזמן שהוא מצחצח שיניים, מתלבש וכד'. וכדרך נס הילד יורד כשהוא מוכן, הצליח לעשות הכל לבד ללא עזרה והנחייה שלי. עוד שינויים רבים כדוגמה זו קרו במספר ימים בודדים ברגע שהבנתי שאני צריכה לתת לו את העצמאות ולהעביר לו את המסר כי אני סומכת עליו. תוצאה ישירה לכך - הוא מרגיש עצמאי יותר, מוכן להתנסות במטלות שקודם לא העז, יוזם יותר, נשמע יותר ועוד ועוד.
הטיפול בשיטה והשחרור שלנו בבית מעצים את הילד ומפתח אצלו את הדימוי והבטחון בעצמו, בכל יום אנו נהנים מגילויים חדשים אצל הילד.
יעל
מתוך נסיוני האישי עם בני בעניין התרגול, אני סטודנטית בשיטה, כל זמן שתירגלתי בבית לנגד עיניו, הוא נלחץ והביע כעס נורא, כמובן שלא בא בחשבון שהוא עצמו יתרגל יחד איתי, הוא התנגד בצורה נחרצת (גם מתוך הקושי שלו), זה גרם לי להמנע מלתרגל לידו. כשהתחיל טיפול, היה לי חשש איך אני מביאה את הילד לתרגול, דבר שהוא נחשף אליו ולא מהמקומות הטובים שלו. אך כשמגיע זמן תרגול (ואני מדברת על פעמיים ביום ולא מוותרים), אני נשמעת חד משמעית, אין היסוס, אין פרשנות לשום כיוון עם המון רוך ואהבה ומבצעים תרגול. אנו מסיימים את התרגול עם עיסוי בערב, ועיסוי בבוקר לפני התרגול, וזה המקום והזמן לפנות אל החשיבה והרגש, מה עושה לי התרגול, איך אני מרגיש כשאני מצליח אפילו שקשה וכד'.
לדעת לכוון למטרה, להוציא את הפחד(ממני), עשייה מתוך אהבה ומתוך כוונה ברורה שזה המקום לעזור.
בהצלחה
הייתי צריכה קודם להחליט עם עצמי שאני צריכה "להפריד" אותו ממני, שהוא לא אני, שהצרכים שלו לא קשורים לצרכים שלי ושאם אנירוצה לגדל ילד עצמאי ובוטח בעצמו, אני צריכה לעזור לו לחשוף את עצמו - לעצמו
כמה נכונה האמירה הזו. מנסיוני האישי, ילדי בן השש וחצי המטופל בשיטה, היה כל כך תלוי בי ובסביבה ולא רק בגלל הקשיים שלו, מאוד נוח לנו כהורים לעזור לילדנו כשאנו רואים שהם מתקשים, ע"מ לצמצם אצלם את התסכול, שלא יפגע, שלא יפגעו בו, לבקש מהסביבה להתחשב בו. כהורים, קיימת אצלנו הנטייה "להקל" על הילד ולא מהמקום "אני אעשה במקומו, כי קשה לו", אלא מתוך הרצון לקדם אותו. עוד בתחילת הטיפול כשהבנתי שאני צריכה "לשחרר", במטלות הקטנות היומיומיות כמו להתארגן לקראת היציאה לגן, הפסקתי לעקוב אחריו צעד אחר צעד ולוודא שהוא מתארגן. התפניתי למטלות שלי ואמרתי שאני יורדת להכין כמה דברים, בזמן שהוא מצחצח שיניים, מתלבש וכד'. וכדרך נס הילד יורד כשהוא מוכן, הצליח לעשות הכל לבד ללא עזרה והנחייה שלי. עוד שינויים רבים כדוגמה זו קרו במספר ימים בודדים ברגע שהבנתי שאני צריכה לתת לו את העצמאות ולהעביר לו את המסר כי אני סומכת עליו. תוצאה ישירה לכך - הוא מרגיש עצמאי יותר, מוכן להתנסות במטלות שקודם לא העז, יוזם יותר, נשמע יותר ועוד ועוד.
הטיפול בשיטה והשחרור שלנו בבית מעצים את הילד ומפתח אצלו את הדימוי והבטחון בעצמו, בכל יום אנו נהנים מגילויים חדשים אצל הילד.
יעל
מתוך נסיוני האישי עם בני בעניין התרגול, אני סטודנטית בשיטה, כל זמן שתירגלתי בבית לנגד עיניו, הוא נלחץ והביע כעס נורא, כמובן שלא בא בחשבון שהוא עצמו יתרגל יחד איתי, הוא התנגד בצורה נחרצת (גם מתוך הקושי שלו), זה גרם לי להמנע מלתרגל לידו. כשהתחיל טיפול, היה לי חשש איך אני מביאה את הילד לתרגול, דבר שהוא נחשף אליו ולא מהמקומות הטובים שלו. אך כשמגיע זמן תרגול (ואני מדברת על פעמיים ביום ולא מוותרים), אני נשמעת חד משמעית, אין היסוס, אין פרשנות לשום כיוון עם המון רוך ואהבה ומבצעים תרגול. אנו מסיימים את התרגול עם עיסוי בערב, ועיסוי בבוקר לפני התרגול, וזה המקום והזמן לפנות אל החשיבה והרגש, מה עושה לי התרגול, איך אני מרגיש כשאני מצליח אפילו שקשה וכד'.
לדעת לכוון למטרה, להוציא את הפחד(ממני), עשייה מתוך אהבה ומתוך כוונה ברורה שזה המקום לעזור.
בהצלחה
דיונים טיפולים ילדים
תמר
סבלנות פעילה, לא פסיבית.
כלומר? באופן מעשי איך זה נעשה?
ולבדוק מה ההתנגדות שלה עושה לך, ולמה?
אני מרגישה תסכול. הלואי שמישהו היה מנסה לעזור לי בילדות...והנה אני מאפשרת לה לקבל עזרה אמיתית והיא לא מוכנה לנסות לקבל אותה...
אולי אפשר לגייס את אבא?
ניסיתי, הוא לא מתנגד לטיפול, בתנאי שהעול יהיה עלי. גם כשהוא מסכים לקחת אותה, טכנית פתאום זה לא מתאפשר...
רחל, תודה ששיתפת, זה מקל לשמוע ממך כאמא לילד מטופל, ותודה על העצות, אני בהחלט מתכוונת לנסות ליישם.
משה, כשכתבתי שהיא מיוחדת, התכוונתי לכך שהיא נמצאת בבית ספר לחינוך מיוחד, כלומר גם מבחינת המערכת הפורמלית ברור שהילדה צריכה עזרה הרבה מעבר למה שילד "רגיל" בגילה צריך. היא נמצאת במערכת החינוך המיוחד מגיל שנתיים...
סבלנות פעילה, לא פסיבית.
כלומר? באופן מעשי איך זה נעשה?
ולבדוק מה ההתנגדות שלה עושה לך, ולמה?
אני מרגישה תסכול. הלואי שמישהו היה מנסה לעזור לי בילדות...והנה אני מאפשרת לה לקבל עזרה אמיתית והיא לא מוכנה לנסות לקבל אותה...
אולי אפשר לגייס את אבא?
ניסיתי, הוא לא מתנגד לטיפול, בתנאי שהעול יהיה עלי. גם כשהוא מסכים לקחת אותה, טכנית פתאום זה לא מתאפשר...
רחל, תודה ששיתפת, זה מקל לשמוע ממך כאמא לילד מטופל, ותודה על העצות, אני בהחלט מתכוונת לנסות ליישם.
משה, כשכתבתי שהיא מיוחדת, התכוונתי לכך שהיא נמצאת בבית ספר לחינוך מיוחד, כלומר גם מבחינת המערכת הפורמלית ברור שהילדה צריכה עזרה הרבה מעבר למה שילד "רגיל" בגילה צריך. היא נמצאת במערכת החינוך המיוחד מגיל שנתיים...
דיונים טיפולים ילדים
יעל, בנוסף לדברים שנאמרו, אני מאוד מבינה את התסכול שלך המתחבר לתסכול של הילדה. נעשה כאן שימוש במושגים ילד מיוחד לעומת ילד רגיל. הילדה מטופלת כבר מגיל שנתיים וכפי שאני חווה זאת מדבריך המסר העיקרי שהילדה מקבלת הוא "את שונה, קשה לך, את לא מסוגלת, לכן את צריכה טיפול", את מציינת בכאב ותסכול הלואי שמישהו היה מנסה לעזור לי בילדות. את יכולה להשתמש בהתחברות הזאת ולראות את הדברים מגובה העיניים של בתך. כאשר אני למדתי לשחרר את ילדי השתמשתי בהתחברות הזאת וכך יכולתי לחבר אותם לעוצמות שלהם ומתוך כך לאפשר להם לרצות לקבל עזרה.ואכן כמו ש תמר ציינה צריך הרבה סבלנות.
דיונים טיפולים ילדים
יעל,
צר לי שבעלך מתקשה להיות שותף (הפסד שלו), צר לי שכל הנושא הוא עול עבורך...
היא נמצאת במערכת החינוך המיוחד מגיל שנתיים... - עובדה זו משנה את כל ההתייחסות בעיניי. האם מאובחן אחור התפתחותי?
אני ממש ממליצה לעצור רגע ולהפגש עם מאבחן בשיטה כדי לבדוק מה ואיך אפשר לשפר, (מנסיוני, קצב ההתקדמות של ילדים מיוחדים הוא איטי באופן די מתסכל, גם כשעובדה זו ידועה מראש), ואולי זו את שצריכה תמיכה לעצמך קודם.
סבלנות פעילה - רחל נתנה דוגמאות נפלאות לסבלנות פעילה, כזו שלא יושבת ומחכה שמשהו יקרה, אלא יוזמת שינוי. <רחל - תודה>.
צר לי שבעלך מתקשה להיות שותף (הפסד שלו), צר לי שכל הנושא הוא עול עבורך...
היא נמצאת במערכת החינוך המיוחד מגיל שנתיים... - עובדה זו משנה את כל ההתייחסות בעיניי. האם מאובחן אחור התפתחותי?
אני ממש ממליצה לעצור רגע ולהפגש עם מאבחן בשיטה כדי לבדוק מה ואיך אפשר לשפר, (מנסיוני, קצב ההתקדמות של ילדים מיוחדים הוא איטי באופן די מתסכל, גם כשעובדה זו ידועה מראש), ואולי זו את שצריכה תמיכה לעצמך קודם.
סבלנות פעילה - רחל נתנה דוגמאות נפלאות לסבלנות פעילה, כזו שלא יושבת ומחכה שמשהו יקרה, אלא יוזמת שינוי. <רחל - תודה>.
דיונים טיפולים ילדים
תמר
שכל הנושא הוא עול עבורך...
קיים איזשהו קושי אישי שלי (מעבר לקושי הטכני). בהחלט היה עדיף אם היתה לי עזרה מבעלי, אבל אין כרגע ואני מעדיפה להתמודד עם זה בעצמי, מאשר לנדנד לו או לכפות עליו.
האם מאובחן אחור התפתחותי?
בהחלט
קצב ההתקדמות של ילדים מיוחדים הוא איטי באופן די מתסכל, גם כשעובדה זו ידועה מראש
נכון
אלישבע
וכפי שאני חווה זאת מדבריך המסר העיקרי שהילדה מקבלת הוא "את שונה, קשה לך, את לא מסוגלת, לכן את צריכה טיפול"
המסר (המילולי) הוא "יש לך X וזה אומר שקשה לך בתחום הזה והזה. הטיפול יכול לעזור לך בקושי הזה והזה והזה".
אני מקווה שגם המסרים הלא מילוליים הם כאלה. בפועל הילדה הרבה פעמים מנסה להפעיל אותי כדי לפעול פחות בעצמה. התגובה שלי תלוייה בהרבה דברים: התיזמון, מה עוד יש לעשות, עד כמה אני פנויה, האם אני עייפה וכו' וכו'.
וזה נכון, צריך המון המון סבלנות.
יש ימים יותר טובים ופחות טובים, ויש ימים מעורבבים.
בעקבות כל מה שכתבתם הילדה התחילה לתרגל פעמיים ביום. קצת, אבל מתרגלת.
מה שיניתי?
אני מציבה לה עובדה ש{{}}עכשיו מתרגלים, ונותנת לה לבחור איזה תרגילים היא רוצה. בנוסף, היא מלמדת את אח שלה את התרגילים, והם מבצעים יחד.
שכל הנושא הוא עול עבורך...
קיים איזשהו קושי אישי שלי (מעבר לקושי הטכני). בהחלט היה עדיף אם היתה לי עזרה מבעלי, אבל אין כרגע ואני מעדיפה להתמודד עם זה בעצמי, מאשר לנדנד לו או לכפות עליו.
האם מאובחן אחור התפתחותי?
בהחלט
קצב ההתקדמות של ילדים מיוחדים הוא איטי באופן די מתסכל, גם כשעובדה זו ידועה מראש
נכון
אלישבע
וכפי שאני חווה זאת מדבריך המסר העיקרי שהילדה מקבלת הוא "את שונה, קשה לך, את לא מסוגלת, לכן את צריכה טיפול"
המסר (המילולי) הוא "יש לך X וזה אומר שקשה לך בתחום הזה והזה. הטיפול יכול לעזור לך בקושי הזה והזה והזה".
אני מקווה שגם המסרים הלא מילוליים הם כאלה. בפועל הילדה הרבה פעמים מנסה להפעיל אותי כדי לפעול פחות בעצמה. התגובה שלי תלוייה בהרבה דברים: התיזמון, מה עוד יש לעשות, עד כמה אני פנויה, האם אני עייפה וכו' וכו'.
וזה נכון, צריך המון המון סבלנות.
יש ימים יותר טובים ופחות טובים, ויש ימים מעורבבים.
בעקבות כל מה שכתבתם הילדה התחילה לתרגל פעמיים ביום. קצת, אבל מתרגלת.
מה שיניתי?
אני מציבה לה עובדה ש{{}}עכשיו מתרגלים, ונותנת לה לבחור איזה תרגילים היא רוצה. בנוסף, היא מלמדת את אח שלה את התרגילים, והם מבצעים יחד.
דיונים טיפולים ילדים
יעל
לא חשבתי לרגע שהמסר הזה מועבר לה ישירות. כוונתי היתה שמסר זה מועבר לעיתים מעודף דאגה ועודף רצון מצידנו. במיוחד כשילדים מטופלים במשך תקופה ממושכת. הדרך שבה נקטת היא בדיוק למה שהתכוונתי לראות את הדברים מגובה העיניים שלה לדעתי זה גם מה שמאפשר לך להציב לה את הגבול. אומרת זאת כאמא לילד בעל טונוס שרירים נמוך שעבר סוגים רבים של טיפולים ופיתח התנגדות נחרצת לטיפולים נוספים עד שמצאתי את הנתיב למה שהוא רצה ובמקום הזה היה לי כח להתעקש. כשהתחיל לחוות חוויות חיוביות היה מוכן להתמודד הלאה.
וציינתי לעיתים הרי זאת רק דרך אחת להסתכלות. לא היתה כוונה לבקר או לשפוט.
לא חשבתי לרגע שהמסר הזה מועבר לה ישירות. כוונתי היתה שמסר זה מועבר לעיתים מעודף דאגה ועודף רצון מצידנו. במיוחד כשילדים מטופלים במשך תקופה ממושכת. הדרך שבה נקטת היא בדיוק למה שהתכוונתי לראות את הדברים מגובה העיניים שלה לדעתי זה גם מה שמאפשר לך להציב לה את הגבול. אומרת זאת כאמא לילד בעל טונוס שרירים נמוך שעבר סוגים רבים של טיפולים ופיתח התנגדות נחרצת לטיפולים נוספים עד שמצאתי את הנתיב למה שהוא רצה ובמקום הזה היה לי כח להתעקש. כשהתחיל לחוות חוויות חיוביות היה מוכן להתמודד הלאה.
וציינתי לעיתים הרי זאת רק דרך אחת להסתכלות. לא היתה כוונה לבקר או לשפוט.
-
משה_אלבאום*
- הודעות: 191
- הצטרפות: 31 מרץ 2005, 15:31
- דף אישי: הדף האישי של משה_אלבאום*
דיונים טיפולים ילדים
יעל, שמח לקרא את שכתבת. עלי והצליחי.
דיונים טיפולים ילדים
שלום לכולם,
רוצה לספר לכם שיש התקדמויות: בעלי לקח פעם ראשונה את הילדה לטיפול...היא מ א ד התרגשה. אני מקווה שיהיה לזה המשך. הוא גם מקפיד לתרגל איתה! תודה על התמיכה @}
רוצה לספר לכם שיש התקדמויות: בעלי לקח פעם ראשונה את הילדה לטיפול...היא מ א ד התרגשה. אני מקווה שיהיה לזה המשך. הוא גם מקפיד לתרגל איתה! תודה על התמיכה @}
-
משה_אלבאום*
- הודעות: 191
- הצטרפות: 31 מרץ 2005, 15:31
- דף אישי: הדף האישי של משה_אלבאום*
דיונים טיפולים ילדים
יעל, כל הכבוד, בהצלחה.
דיונים טיפולים ילדים
יעל, וואו...איזה יופי.
נא שתפי מה עובר עלייך כשאת מתבוננת בהם מתרגלים ביחד.(את כמובן לא חייבת לענות...)
נא שתפי מה עובר עלייך כשאת מתבוננת בהם מתרגלים ביחד.(את כמובן לא חייבת לענות...)

מוסיפים שובר ב-10 שניות (לגמרי בחינם!) >>